קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

ציפורה, איך את מעזה?

בורקס, עוגה לשבת.. והיא לא מדברת. היא ממש לא דיברה. חיבקה אותי, חייכה ובוכה, דמעה וחיוך וזה הכל.

דינה, באופן אימהי המאפיין אותה, ניגבה את הדמעות מפני. היה לדינה יכולת אינטימית להרגיש, להיות אתך.

סניף אריאל קרית ארבע

אני מתלבטת אם לשאול אותך. האם חוצפה מצדי...?

איפה אמא?

שאלתי מה נולד לכם? והוא אמר לי שפעם אחרונה שהוא ראה (לפני שעתיים) זו היתה בת, אבל הוא מוכן לבדוק שוב

כשנרגעה היא באה באופן ספונטני, אני בדיוק דיברתי עם מישהו, ופתאום הרגשתי את החיבוק והנשיקה שלה

דבי סיפרה שהיא רוצה להפוך את כל הבית שיהיה כשר ואביה מאוד מתנגד לזה

באמצע השיעור דינה אמרה ״אני לא יכולה יותר עם המוסיקה הזאת היא מנגנת את בטהובן והיא עושה טעות״

״אני לא מאמינה! אני לא מאמינה!״ ואז צבי התעורר משנתו ושאל בדאגה ״אמא, מה קרה? מה קרה?״

בבקשה אל תבטלי, אין לי מושג למי תביאי את זה, זה גם לא משנה. אחר כך תדאגי גם להתקשר לדינה

דינה הייתה טמירה וכל כך יפה והיה בה משהו מאוד מאוד מיוחד שתמיד שבא את ליבי

ולתוך החדר הזה, עם כל האהבה שבו

דינה היתה כולה שירה, היא היתה כולה מנגינה, מנגינה אחת גדולה שלא תיגמר לעולם.

ופתאום איזה מין חיוך כזה מאוד מאיר פנים ודינה אומרת לי ״רותי, זה לא אותו דבר״... קמנו והתחבקנו

היה לנו קשר עמוק מאוד, הרב אלי היה ממש יד ימיני

צריך גם להדליק את התנור

דינה היתה מאוד מודאגת, לפתע אלי נעלם לה, לאחר חיפושים רבים נמצאה האבידה רדומה על ספסל בגן ציבורי

חוט של חסד היה משוך על פני הקשר החברי הטוב הזה. איזו מנגינה, נעימה מרגיעה, היתה מתנגנת לה ברקע

איך לסחוב עוד מזוודה על המטוס?

התפעמנו יחד, דינה ואני, מפעמי משיח הקורים לנגד עינינו ממש, בקליטת עלייה.

"טוב טוב די אני מדברת יותר מידי, עכשיו רוצי לתינוקות שלך"

ואז היא שאלה ״איזה קיבוץ? איזה קיבוץ?״ בטון של סקרנות ובעיניים מתעניינות, אז אמרתי ״חולתה״

"אהה, אילו היתה לנו מצלמה, נכון דינה?" ואני מרים את העיניים

״לא יודעת, תשימו עוד כמה צלחות, אולי זאתי תבוא והוא והיא״...

הייתי נכנסת אל הבית בלי לדפוק. הרבה אנשים הרגישו חופשי להיכנס ותמיד היו בבית אורחים.

כל מילה בקידוש נאמרה בכוונה גדולה ולאט... בעניים עצומות....

ברגע שאת הולכת ללדת, אני חייבת לדעת ראשונה... לא משנה באיזה שעה זה בלילה או ביום, את חיייבת להתקשר!

ההפתעה שלי מהעניין מלא הכנות של אלי בילדים ומגובה העיניים

געגועים

למה הרגשתי כאילו 'קירות הבית מדברים' אלי ומזמינים אותי פנימה?

אלי ודינה עם העדינות והשלווה והמאור פנים שהיה להם!!

העמידה האמפטית של דינה... מתבוננת מהצד עם טונות אהבה. משדרת חום ובטחון. והמון אמונה באדם

תמיד אהבתי לראות את הבית מתוקתק והגינה היפה. ואת הפנים המאירות של דינה

הקול של דינה ממש היה מתנגן ונעים

השכנה מפג״י בסנהדריה מספרת איך שהוקסמה מדינה

ריבונו של עולם, יש לך מישהו שמממש את התורה הגדולה שלך במציאות יותר מהם? איך נתת להם ללכת?

ההשקעה של הרב אלי בגינון

אני מרגיש שכל אלו הם פרטים ודוגמאות לעומת האור הגדול של הנשמה האחת

דינה במקום הנכון ובזמן הנכון

הייתי מזיזה את כל הרצונות שלי לצד והייתי אומרת לעצמי אחד, שתיים, שלוש ארבע, חמש... אני אקבל 100