בשבת בצהריים, העונג שבת שלנו היה אצל הרב אלי בקרית ארבע. היינו חבורה של 20-30. היינו הולכים כל הדרך ממערת המכפלה עד לקרייה כדי לשבת בבית של הרב אלי ולשמוע פשוט תובנות חדשות על הפרשה.
שמענו דברים מדהימים. זה לא היה דברי תורה, זו היתה המהות של הפרשה. אתה לומד איך להתבונן על הדברים מחדש. יותר מאשר דברי תורה זה הכלי בעולמה של תורה של התבוננות מעמיקה שהרב אלי נטע בנו, וזה דווקא בא אחרי כל הארוחות שבת וכל הקריאות תורה עם כל הפרטים... ופתאום אתה קורא את הפרשה מחדש איתו. אתה מבין שיש פה עומק מדהים וצולל לתוכו, זה דבר חדש.
אז הכלי הזה הוא מתנה.
מהרב אלי למדתי דיבור בנחת, בסבלנות במאור פנים, אבל גם מידות. כשאתה בתוך עולם של ישיבה, טבוע כל כולך, אז אתה מרגיש שאתה מרומם. אתה כל הזמן עסוק בקודש אתה פחות מחובר לחיים עצמם.
הרב אלי כל הזמן היה נותן לנו לימוד מאוד גדול בתחום הזה , אני זוכר פעם שהוא סיפר לנו סיפור מדהים. באמצע השיעור שלו הגענו לזה שהוא אומר "לפני שבוע הגיע אלי חבר חילוני מתל אביב, ישב איתי ודיבר איתי שעה ושעתיים ושלוש ודיברנו יחד, היה מדהים. ואמרתי לו כל מיני דברים. הוא גם אמר לי..."
ככה משך אותנו איזה 10 דקות, אנחנו בחורי ישיבה מחכים שהשיעור יהיה עם פאנץ' כמו החזרתי אותו בתשובה שיניתי לו והפך להיות ימני כל מיני...
ואז הרב אלי אמר ״רק הקשבתי ודיברתי איתו. חבר , צריך לכבד את העולם הזה, לתת לו מקום.
זה חשוב שיהיה לכם עולם כזה״.
ואני זוכר שכולנו היינו בשוק. הרב אלי יושב, מקשיב, מדהים!
וזה באמת נותן השראה מה זה בן תורה אמיתי שהוא מחובר לחיים בצורה אמיתית. יש לך חיבור אמיתי .
אלו חלק מהמידות שהיו לרב אלי שזכיתי ללמוד. ואני מקווה שגם להביא לידי מעשה.
זיכרונו לברכה.
שמעון אש
