כשדינה הייתה רואה אותי היא תמיד הייתה מספרת לי איך היא החמיאה לאמא שלי על היופי שלי כשנולדתי..
בשעות הראשונות אחרי שהודיעו לנו ששמואל אחי החייל נהרג, דינה הייתה בין הראשונים (אולי אפילו לפני אמא שלי) שבאה וישבה ליד המיטה שלי, וחיבקה אותי..
זוכרת אותה יפה ואצילית עם דיבור מרגיע ונעים.
את הרב אלי אני זוכרת מדבר עם אבא שלי כל שבת אחרי התפילה של ערב שבת, בפיצול בין הרחוב שלכם לשלנו. הם ממש היו שמחים שם בשיחות הארוכות שלהם..
תמר (וייס) אחיטוב
