אנחנו תוצר של שידוך של הרב אלי ודינה הורביץ, ויש לנו שני ילדים ב״ה שנקראו על שם שניהם.
ערב שבת אחד התפללנו בישיבת ״ניר״ בקריה וכשחזרנו מהתפילה כולם היו בבית, חוץ מצבי (התפללתי במערה. צבי) והרב אלי, בחיוך ובסבלנות אמר שמחכים. למרות שכולם התחילו לרטון, חיכינו איזה 40 דקות בנחת ובשלווה, ולא הייתי האורח היחיד שם.
אבל מהזווית שראיתי את הרב אלי, החיוך והשאר רוח, לקחת את הכל עם חיוך, נשאר אצלי בראש לאורך השנים.
בימי שישי הייתי לומד חברותא עם הרב אלי בביתו, למדנו אגרות של הרב בנושא של קרוב רחוקים מתוך אהבה. אני זוכר סיטואציה שבה הרב אלי התיישב על הכיסא ומייד זינק ובחיוך גדול,
(צריך להגיד על החיוך של הרב אלי שהוא חיוך חי, חיוך אמיתי. אתה מרגיש את השימחה שלו בתוך החיוך. רואים את זה בתמונות)
הרב אלי, עם החיוך הענק הזה מסתכל על דינה ואומר לה ״אם את רוצה להרוג אותי, יש שיטות אחרות, לא עם נעצים על הכיסא. התרשמתי מאיך שהוא לכך את הדברים ולא רטן.
הבית של הרב אלי ודינה היה בית מלא בחסד, מכניס אורחים ברמות על. אני מסתכל על כמה אנחנו הסתובבנו שם, אני ובהמשך גם יעל, גם שבע ברכות עשינו שם, וראש השנה וחגים ואיתמר שהפך להיות חלק מהילדים. לקחנו את זה מאוד לחיינו, מהבית הזה שהיה מכניס אורחים בכל קנה מידה. אני מרגיש את זה ביסוד לחיים שלנו אם זה לאמץ ילדים וכו׳, זה הכל מהרוח של הרב אלי והרבנית דינה.
הרב אלי מאוד חסר לנו במצבים שונים שאי אפשר להתייעץ איתו
זכינו לקבל מהם ולקחת את זה קדימה.
שנזכה להיות כמוהם ולאהוב את כולם ללא התניה של כלום.
דני קראוס
לדני ויעל,
לבי לבי אתכם יקירי דני ויעל
אושרכם הוא גם אושרי
אתה כבן לנו, דני, ויעל את כבת
דינה
(קטע מתוך טיוטא לברכה לחתונה)