ר' אלי (כך קראנו לו ב״שבי חברון״) קולו של ר' אלי כל כך חסר שיסביר שימקד ועל הדרך יעקוץ עם חיוך נסתר.
ר' אלי זה שיעורים לקראת החגים שמי ששרד את כל השיעור הארוך הרגיש שעבר גיבוש לסיירת מובחרת.
ר' אלי זה השיעורים העמוקים והמתוקים בשבת בצהריים, בשעות שרוב עם ישראל מקיים שינה בשבת תענוג, צללנו עם ר' אלי לאבות ולאימהות, יצאנו ביחד עם עם ישראל ממצרים ועם בלעם באנו לקלל ויצאנו מברכים.
נקודה אחת נחרתה בנפשי מכל השיעורים הללו: פעם ר' אלי סיפר על הרב צבי יהודה שהוא תיאר את מידותיו של אברהם אבינו הרגשת שהוא מתאר את עצמו. לימים כששמענו מר' אלי אין סוף את הקשר העמוק בין אברהם אבינו לשרה אימנו. חשתי שהוא בעצם מתאר את הקשר בינו לבין הרבנית דינה (שלצערי לא הכרתיה מספיק).
כששמענו ששניהם עלו בסערה השמימה חשבתי לעצמי לצערנו אין יותר מתאים מזה. ולפלא היה בעיני...
געגועים לחיוך מתוק, לשיעורי עומק, המנשאים אותך לגובהי מרומים
בבניין ירושלים תנוחמו וננוחם
יאיר קליין
