כשהיינו ילדות, שולמית סיפרה שכל אחד מההורים שלה בוחר במפלגה אחרת. בתור ילדות, שהדברים נראים לפעמים מוחלטים, שחור - לבן, זה היה נראה ממש מוזר וכמעט לא הגיוני...
אבל בדיונים המרתקים שהיו אצל משפחת הורביץ, היה מדהים לראות איך כל אחד יכל להביע את דעתו, זה ממש עניין אותם להקשיב לשני ולשמוע מה חושב כל אחד מבני משפחה ומהאורחים, שגם הם הרגישו בני משפחה, הם ממש התעניינו והקשיבו לכל אחד, למה שהוא חושב ומרגיש.
היום אני לפעמים חושבת שאולי זה אפילו היה יזום, שהרב אלי ודינה בחרו במפלגות אחרות.
לדעת ולהעביר הלאה- תמיד יכולים להיות חילוקי דעות. זה בסדר וזה הכי טבעי ונורמאלי..
אצל משפחת הורביץ אפשר היה ללמוד כיצד מנהלים מחלוקות וחילוקי דעות.
זה ממש מלווה אותי...
