למדתי אצל שניהם. הרב אלי לימד אותנו תורה. ככה. בפשטות. אבל כל שיעור, צללנו לעומק שלא היה לי מושג שבכלל קיים. הוא היה שחקן, השתמש בקול שלו, ובהבעות הפנים וכל שיעור היה מופע של לימוד על התורה הקדושה. משהו באמת לא מהעולם הזה.
עד היום אני פותחת את הדפי מקורות שקיבלנו ואין לי מושג איך מרכיבים מזה שיעור.. אבל הוא העביר משם שיעורים מרתקים. ארבע שנים למדנו ממנו.
איש עדינות ונחישות.
איש מחשבה פתוחה ואדיקות.
שילוב מופלא.
והשילוב עוד יותר הפליא אותי כשהכרתי את, דינה. הם היו "קוקניקים" כל כך לא "קוקניקים".. כלומר, מקובעים לגמרי בתורת הרב קוק, אבל הנפש היתה רחבה כל כך...
למדנו עם דינה מוסיקה וזאת היתה חויה מופלאה. אישה עדינה עם יסוד חזק ועקשן.
לשניהם, היה מבט מאוהב בעיניים. לא רק בינהם. גם כשדיברו על דברי תורה או מוסיקה או כל דבר אחר שהיו עסוקים בו.. מבט שלא רואים אצל כולם..
קלישאתי לומר, אבל אנשים לא רגילים. משאירים רושם נצחי.
רחל אבוקרט
