אנחנו יוצאי דופן בשכונתנו ...וביחוד בבית הכנסת שגם להצטרף למניין, אין מעמדי ברור

אתה דובי שבט

אני מתלבטת אם לשאול אותך. האם חוצפה מצדי...?

מהיכן החלטיות בצדקת דרכנו? פיקחו עינכם, הביטו, כאבו! חושבת אנוכי על העולם הקיים למעלה, שוקק רוחניות

איפה אמא?

שאלתי מה נולד לכם? והוא אמר לי שפעם אחרונה שהוא ראה (לפני שעתיים) זו היתה בת, אבל הוא מוכן לבדוק שוב

האם אני משוגעת? האם לגדל משפחה בביתנו בקרית ארבע זהו טירוף?

אפילו המצב הביטחוני יותר רגוע (בין פיגוע לפיגוע), אולי זו תחושה של השקט לפני הסערה

אני יוצא בעוד כמה דקות לסיור לילה, שמונה שעות בג׳יפ פתוח בכפור ההררי של הר חברון

את מטרת השיעור לתלמיד פסנתר, אני מחלקת לארבע: תיאוריה, טכניקה, הבעה ורפרטואר

התייסרתם, בכיתם, התייאשתם, התעלמתם, התמודדתם, התפללתם... והשתנתם לטובה! גם אני השתנתי.

אני כבר לא מחפשת אתכן, התרגלתי לכך שתמונותיכן מתנוססות בפרוזדור. מרחוק אני רואה בכן דברים נפלאים

מכתב של דינה לתלמידותיה שיצאו למסע בפולין

היא התעניינה בכל דבר, קטן כגדול

אנחנו יושבים פה בירושלים, והם באמת יושבים שם בוושינגטון, אבל הוא יושב במרומים ישלח חסדו עלינו

אין לי דבר תורה מוכן – אך לעומת זה מתנגן לי מנגינה בלב

דברים שנשא הרב אלי הורביץ הי״ד בביתו של הרב צבי יהודה זצ״ל בקידוש של בתו בת-שבע קשת

דינה הצופה אל אופק בלתי נראה באותו יום מופלא שהחל במנגינה והמשיך בטיול בגבעת התורמוסים ונגמר ברצח

בחיים שלי לא ראיתי מקום כל כך יפה, אתה משתכר מהבושם של הפרחים. כל אחד עם האחוזה שלו. תעלבו לפחות..

פצעי בגרות

הלימוד שלי בחברותא עם שולמית זה כמו עם חברותא בישיבה. הגיון של ברזל, מוח ליטאי מובהק.

עכשיו עכשיו מביאים לי את התינוק שלנו, הבן שלנו. איך אני מתרגשת!! איך אני מתגעגעת להניק אותו כבר!!

סטנלי וולף, מתחכה אחר חייהם של אחותו דבי (דינה)ובעלה הרב אלי הורביץ והמשמעות של חייהם ומותם על חיינו

לעולם לא אשכח את הנסיעה לחולתה כשכל הדרך עולים ויורדים חיילים המשתחררים בפעם הראשונה לחופשה הביתה.