בס״ד
כ״ט תשרי, ערב ראש חודש, יום כיפור קטן
לידת נכדתי
מזל טוב! !Dad! you woold be so proud!!! Great grand child
אני יושבת ומתבוננת בבתי התשושה – היא נהיתה לאם!
נושמת את נשימותיה הסדירות והתובעות – מנוחה מנוחה – לאחר המאמץ הפיזי ונפשי האדיר של תשעה חודשים + לידה!
כאז כן היום! גם אני לפני 21 שנה התבוננתי בבתי שעשתה אותי אמא והתרשמתי מנשימותיה הסדירות – נשמה! פלא! גם אז לאחר מאמץ וכו׳ של תשעה חודשים + לידה!
וגם היא נכדתי תהיה בעזרת ה׳ כמו אמה, סבתה, שלה, וסבתה רבה שלה וכן הלאה!
איזה אושר!!!
והרשמים: הפרידה מבת-שבע בדרכה לניתוח... רגעי השלווה האדירים של אמירת תהילים, הקרבה לורדינה (סדן)... יהודה לחוץ... הבשורה!! האושר, האור!!... ברוכה הבאה ילדונת נפלאה!
מבטה, עיניה המשוטטות הבולעות עולם.. בת 5 דקות!! עורה המשנה קטיפה לנייר כסף... ריחה!!!
התחדשות, דור חדש, עתיד, המשכיות...
טלפונים.. ריצה ריצה בין לראות את בת-שבע (ההתאוששות), לבין לראות את ____ (? איך יקראו לה?), מצטלמים.
מילה עלי: כשהראו לי את התנוקת – לא הייתי מסוגלת להתקרב, פשוט מלאתי את כל החלל, חבקתי את הכל, כללתי בתוכי את הכל ולא ייחלתי לדבר להתקרב להגיב – רק לנסות להציץ ולצלם עונק, גודל, חסדי ה׳ כי רב חסד הוא!! חשתי כמו בתקיעת שופר.
סבא וסבתא (רבה) ושותים לחיים... שקית של ביגדי בת מתוקים מתוקים!... גיהוץ בגדי יהודה לחתונת אחיו דידי! ... חזרה לבית החולים... ממי + התינוקת... לשבת עם בתי היקרה הכואבת וסיעודה.
ב 9:00 הבאתי את נכדתי לבתי והיא הניקה. אין לי מילים לתאר מראה , להתפוצץ מנחת מתיקות ___ מסתכלת על בת-שבע והיא בחזרה, ושתיהן נרדמות, ואני מתבוננת. ובאמצע אבא (יהודה) מתקשר... ועכשיו 12:00 ובת-שבע ישנה, עייפה. מעבר הוא קשה והיא... אמא!!
זה לא כתוב בטעם, אני גם עייפה ופעם אלקט רשמים אלה ואכתוב אותם יפה..
מזל טוב! (אלי)
ומה זה סבתא? להתבונן מן הצד – ראיית תמונה שלימה ולא בעין הסערה. מבחוץ לקלוט ו״לשמור את הדבר״ לספוג ולדעת נחת.
1. רגעי ההמתנה. והכל בידי ה׳ כי רב חסד הוא!
2. היכרות עם נכדתנו – היא רואה את אבא!!
3. בתי מניקה את בתה!! חץ משרה אמנו ועד אלינו והלאה.
עכשיו אתקשר ל Greandma
