אני שואפת לצניעות – זה רחוק רחוק בעתיד. מעולם לא הבנתי באמת באמת מושג זה וברגעים הכי רוממים שלי הבנתי את זה כ״כאילו״ התחסדות והתחשבות באחרים. או ויתור כואב של רצוני בשביל הכלל האחר – כדוגמת רחל אימנו.
היום אני כבר מבינה שהמחסום שלי בהבנה, נמצא בחשיבות העצמית שלי – אם אני לא גופי (צניעות הבגד), אני לפחות ה״אמונות״ שלי, ואם אני לא זה – אז אז – מבוי סתום.
אני מתפללת לה׳ שישחרר אותי מפגם האופי של חשיבות עצמית, עם כל ערמומיותו, על מנת שאוכל לדבוק בצניעות ולטעום מטעמה..
דינה הורביץ
