מהו חטא העגל? חטא העגל ביסודו הוא כבחור צעיר בשיעור א' בישיבה שמעביר סמינריונים בכל הארץ. הוא הגיע לישיבה מהיכן שהגיע - מהבית שלו, מהרחוב שבו הסתובב, מהישיבה התיכונית שבה למד, מהסניף - ופתאום נפגש בישיבה עם דברי תורה נפלאים, עם אידיאלים נישאים ונשגבים. הוא מרגיש שראה את האור, גילה את האמת, ומבחינתו כבר בלתי נסבל שיש עדיין אנשים שהולכים בחושך ובאפלה. הוא נמצא רק חודשים ספורים בישיבה, וכבר רץ לארגן שיעורים לקהל הרחב.
היכן הטעות שלו? קודם כל, הוא לא מבין את הציבור, הוא לא מבין את המרחק של הציבור מהתורה, אך לא זה עיקר טעותו. עיקר טעותו - שהוא לא מבין את האמת. ומדוע אין הוא מבין את האמת לאמיתה? מכיוון שהוא לא מבין את עצמו בצורה עמוקה. אותה אמת גדולה שהוא פגש בישיבה, פגשה אותו ברובד מסוים וחלקי מאוד של אישיותו. הוא מוכרח לספוג אותה עמוק עמוק אל תוכו;
אם הוא יקלוט את הדברים רק ברובד החיצוני שלו, הוא יצא החוצה וידבר בשם התורה, אך למעשה יהיו בו עדיין המון יסודות נפשיים מקולקלים, המון דמיונות ומידות גסות ובוסריות שטרם עמל לתקנן ולטהרן.
אותו בחור בשיעור א' נפגש בישיבה עם יסודות אמת פנימיים מעומקה של תורה, ומייד חוזר לסניף מתוך רצון עז שכולם יידעו אותם. ומכיוון שהוא לא יכול לדבר שם באותה שפה פנימית, גבוהה ומופשטת שבה הוא קיבל את הדברים, שכן אף אחד לא יבין אותו - הוא עובר לדבר בשפת העם.
הבעיה היא שהבחור עצמו בכלל לא שם! הוא עצמו כלל לא מלא בגובה הזה, בגודל הזה! ממילא, כאשר הוא יורד לדבר בשפת הרחוב, הוא יורד גם אל רוח הרחוב, ומכניס בהכרח לתוך התורה שלו כל מיני זיהומים של טומאה וחולשה נוראה. זהו עניינו של חטא העגל.
מתוך ״ספר הלידה״
הרב אלי הורביץ
