הילדים יצאו להפסקה. לא חולפות חמש דקות ואני שומע צרחות אימה נוראיות. אני רץ החוצה ומגלה לחרדתי

לא חשבתי ללמד ילדים בגיל שלוש, אך הרב עודד ולנסקי שליט"א הזמין אותי לביתו וביאר לי מה משמעותם העמוקה של דברי חז"ל על כך שהבל פיהם של תינוקות של בית רבן אין בו חטא: ומה פירוש הפסוק "מִפִּי עוֹלְלִים וְינְקִים יְסַדְתָּ עז"

הוא הרצה לפניי דרשות עמוקות בהבנת מושג תום הילדות, איזו קדושה עילאית טמונה בנשמות הטהורות הללו, קדושה שחובקת עולם ובונה ומייסדת את האומה לדורותיה, ואני השתכנעתי מדבריו.

ביום הראשון הגעתי ל'תלמוד תורה: ומצאתי מולי שישה - עשר ילדים מתוקים. אני יושב ומספר להם על אברהם אבינו, על איך שהכול התחיל ממנו. אני ממשיך ומספר והילדים יושבים מולי מרותקים, ובתוכם ילד אחד שמאזין לי בעיניים נוצצות ובולע כל מילה שיוצאת מפי, על כל החסד הנפלא של אברהם אבינו ומידת הטוב האלוהי שמילאה את כל ישותו.

בסוף השיעור יוצאים הילדים להפסקה. לא חולפות חמש דקות ואני שומע צרחות אימה נוראות. אני רץ החוצה ומגלה לחרדתי שאותו ילד זך וטהור, שלא פספס מילה מהשיעור על גמילות החסד העליונה של אברהם אבינו, עבר כעת לסוגיה אחרת - סוגיית "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל " הוא חפר בור באדמה וניסה להטמין שם את ראשו של חברו.

הצלתי את הילד הנרדף והמסכן מיד רודפו גערתי ב'אברהם אבינו' הקטן: והלכתי להגיש מכתב התפטרות לרב עודד. אמרתי לו שאני מקבל על עצמי אחריות על המעשה: אם תלמיד שלי יכול אחרי שיעור נפלא כזה לבוא ולעשות דבר נורא כל כך, סימן הוא שאיני ראוי ללמד את ילדי ישראל תורה.

פנה אליי הרב עודד ואמר לי "וכי אינך יודע שקדם יצר הרע ליצר הטוב שלוש עשרה שנים?!" הוא הוסיף וביאר לי שכל מה שאומר הרב שילדים הם כל כולם תום, זוך וטוהר – הכול אמת לאמיתו. זוהי תכונתו של הילד, תכונה נאה ואצילית.

כאשר הילד הקט שומע על גמילות החסד של אברהם אבינו, הדבר מלהיב אותו, מעורר בקרבו איזו אמת עמוקה שטמונה בנפשו. הלימוד הזה, המפגש המטהר הזה עם אבות האומה וענקיה, מגדל את האמת הזאת, את הטוב שבתוכו. מבחינה זו אכן יש כאן הבל פה שאין בו חטא. אך הילד הזה הוא קטן, הוא חלש וחסר דעת.

מה פירוש הדבר שאין בו דעת? אין הכוונה לומר שהוא מטומטם, שאין שכל. הוא עשוי להיות ילד חכם עד מאוד אשר מבין מושגים מופשטים וידיעות מורכבות יותר מאשר אנשים מבוגרים רבים. מה שחסר לו הוא שיקול הדעת, גבורת הדעת וכוח ההכרעה שלה.

מתוך ״צור חוצבתם״ עמ׳ 62

הרב אלי הורביץ

לשמיעת הסיפור בקולו

גרסה נוספת