סעודות שבת אינסופיות, הסעודה בערב שבת מתחילה בשש או בשבע (מקבלים את השבת מוקדם בשעון קיץ) והיא מתמשכת עד לכיוון חצות.
יושבים, משוחחים, דנים, מספרים סיפורים, מתפלספים על כל הנושאים שבעולם, כאשר כל דעה ועמדה מתקבלת בכבוד, ומקבלת גם תגובה הכוללת ציטוטים ומקורות מגוונים מכל הקשת הדתית והעולמית.
סעודות שבת אינסופיות בהן יושבים סביב השולחן אורחים רבים ומגוונים. השיחה סביב השולחן גם היא מגוונת ונעה בין פרשת שבוע ואקטואליה, בין מוסר עדין ופילוסופיה לספרות והיסטוריה... תוך התייחסות אישית לכל אחד מן הסועדים - מגדול עד קטן. והכל בנעם וברוגע ועם חיוך רחב על השפתיים.
הרכב המשתתפים בסעודות הוא דינאמיף מתחיל בהרכב המשפחתי והאורחים, בשלב מסויים הילדים הולכיםלחברים וחוזרים, או חברים מצטרפים, לעיתים גם תלמידים. בשיחה כולם שותפיםמגול ועד קטן, מבן בית ועד אורח.
היתה להם החכמה והאצילות להתמודד עם כל ילד בדרך מיוחדת, והעיקר לקבל ולכבד אותם כפי שהם ונדמה לי אפילו לצפות מהם שיסללו את דרכם לבד בצורה עצמאית.
הופתעתי שראיתי אצלם שהילדים יכולים דברים ולבטא דעות שונות משל ההורים והתגובות היו שונות ומתייחסות לכל אירוע. שם למדתי מה זה פלורליזם.
פעם אחת ביקרתי אצלם בבית באחד מימי "חול המועד" בהיותי חמשושית או שישיסטית. הייתי צריכה לחזור לביתי מקרית ארבע לנגב המערבי. אלי ודינה אמרו לי שהם במילא מתכוונים לנצל את החג לטיול לכיוון והזמינו אותי להצטרף למשפחה. ככל הזכור לי הטיול התחיל בבית חג"י בו לראשונה שמעתי את ברכת "מציב גבול אלמנה" והמשיך בביקור במיתר אצל קרובת משפחה, אומנית, לא דתית. והמשיך אחר כך ב"ספונטניות" (שבדיעבד אני חושבת שהייתה לא כל כך ספונטנית) עד לבית הוריי.
טיול של חסד עטוף באהבת הארץ, התורה, העם.
שלומית (אריאל) נהיר
