צבי קצובר
ראש מועצת קרית ארבע
הרב אלי והרבנית דינה. כשהייתי רואה אתכם, היה נדמה לי שאני רואה את אברהם ושרה כאן בין שבילי הקריה. הנועם, מאור הפנים שלכם, הכנסת האורחים הכלל ישראלית שלכם, דתיים, חילונים, עולים מחפשי דרך ומחפשי תשובה.
מזכיר לי את הנאמר על אברהם, את הכנסת האורחים של אברהם אבינו שהתרחשה כאן ליד הבית של הרב אלי ודינה בפתח האוהל, בפתח אלוני ממרא, וכך כתוב: "וירא אליו ד' באלֹני ממרא… וישא עיניו וירא שלשה אנשים ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבֹר מעל עבדך". מה הכוונה "אל נא תעבֹר מעל עבדך", האם אברהם אומר לקב"ה חכה עד שאעשה דבר אחר? הייתכן? או, שהדבר היותר מתקבל הוא שכאן מתבררת מהותה של הקבלת פני השכינה.
אברהם מבין שהשם נראה אליו. הוא נושא עיניו ומחפש כיצד להיטיב, כיצד ליישם את המגמה האלוקית, ולכן אומר אברהם: ריבונו של עולם, אל נא תעבור, כי אני הולך ליישם את ההתגלות שבה נראית אלי. הכנסת אורחים שכזאת היא מחברת בין הרצון הטבעי להיטיב ולעשות חסד ובין מקורו האלוקי של רצון זה. חיבור כזה מוציא אל הפועל את הפעולה השלמה. וכך הרב אלי ודינה בקשו להרחיב את אהלם, הם בנו בית לתפארת, גידלו ילדים ותלמידים וחינכו את כולם לאותו חיבור בין הרצון הטבעי של האדם ובין המקור האלוקי.
אשרי כל מי ששמע תורה מפיהם. אבידה גדולה היא למשפחה, לנו ליישוב ולכל מוסדות החינוך בהם לימדו וחינכו.
החלל שנפער גדול מאד, על כולנו החובה להמשיך את הדרך המיוחדת שלהם שהייתה כולה אהבת השם, ומכוח זה פעלו כל ימי חייהם. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
