אני ודינה קולגות הרבה שנים, ליווינו אחד את השני באולפנה אחר כך עברנו למדרשת הרובע, מכללת אפרתה ובשנה האחרונה עבדנו יחד במדרשת שירת חברון כשדינה מסיימת את השיעור אני נכנסתי.
את הרב אלי זכיתי להכיר בשיחה ארוכה מאוד של כמה שעות שנמשכה בכמה ימי מילואים שעשינו יחד בבית אל, זאת היתה אחת החווייות העמוקות ביותר שלי. כל פעם שהיינו נפגשים שוב, אז בקלות רבה היינו שוב נכנסים למעמקי השיחה והדברים.
באחת הפעמים שעשינו דיון על המסע לפולין, מסע שנוי במחלוקת, דינה דיברה על כך שמאוד מאוד קשה לה לצאת לחוץ לארץ. הדרך שהיא הסבירה את עמדתה הייתה כל כך לא מטיפה וכל כך אצילית וכל כך עדינה, שזה באמת עשה רושם ענק. אהבת הארץ שלה, תכונה שכל כך מאפיינת את המאוויים שלה ביחס לארץ ישראל.
על הרב אלי ודינה נאמר ״עד שהתלמיד אוהב את הנלמד, הוא אוהב את המלמד״.
