דינה הורוביץ היתה קרובת משפחתי. שמעתי עליה בפעם הראשונה, כשהגיעה לבית סבי, ישראל עברי, בבני ברק, בחיפוש אחר קרובי משפחה, אחרי שכבר חזרה בתשובה ועוד לא נישאה.
כמה סבא שמח לפגוש בה, וממש רקד סביב השולחן מרוב התלהבות.
מאז, היתה בקשר עם סבי ועם הורי וביקרה בביתינו בירושלים, גם אחרי נישואיה לאלי, וגם אחרי הולדת ילדיה.
השתתפנו בבר המצווה של הבן צבי, בחתונת בת שבע ובעוד שמחות.
דינה זכורה לנו כאישה שפניה תמיד מחייכות, מאירות, ושלוות. דיבורה היה תמיד שקט ורגוע.
את בעלה אלי שמענו לא פעם כשנתן דברי תורה מאלפים בשמחות המשפחתיות.
ואז שמענו על האסון הנורא...
חיבוק ענק בת שבע, צבי, שולמית ונחמה
אורנה ריף
