פעם אחת, ביום שמחת תורה, הלכתי לבית הכנסת עם בתי הקטנה. למרבה הצער אזלו שקיות הממתקים שחולקו, ובתי פרצה בבכי היסטרי.
ראה אותה ילד אחד בן שלוש, הסתכל עליה פעם ועוד פעם, עד שנכמרו רחמיו עליה והוא ניגש אליה עם השקית שלו בידו. " קחי דבר אחד מתוך השקית ", הוא אמר לה ברוחב לב. היו שם חמישה גרעיני פופקורן, ארבע חתיכות ביסלי, שלוש במבה וסוכרייה ענקית על מקל.
בתי לא התבלבלה, הכניסה את ידה לתוך השקית ולקחה את הסוכרייה. בלי ציניות, בלי חשבונות - מתנה היא ופשוטה על העולם. לא כן אדם מבוגר ...
מתוך ״ צור חוצבתם״ עמ׳ 60
הרב אלי הורביץ
