כל מפגש עם הרב אלי ודינה הייתה בו מתיקות מיוחדת של אהבה וחום, של נעימות ורוגע; ובמותם לא נפרדו. כי גם רשעי העולם, חלאת המין האנושי, לא יכלו לפגוע בשלמות שהייתה עמם, לא יכולים היו להפריד בין הדבקים.
עומד אני נבוך ונדהם כשאני רוצה לדבר על הרב אלי ודינה. כי על מה אדבר? על הפלא הזה שראיתי כשפגשתיו לראשונה? בחור צעיר עם הבעת פנים עדינה וביישנית ושערות אשר מגיעות עד למותניו, שבא ללמוד בעזרת הנשים הקטנה בבית המדרש הקודם של ישיבת מרכז הרב. לאחר שלושה ימים בלבד גזז את מחלפות ראשו ונכנס לבית המדרש ללמוד כתלמיד מן המניין, בשקדנות מופלאה.
האם אדבר על המאבקים הגדולים שנאבק בחייו? מאבקים עם עיכובים רבים, חיצוניים פנימיים, רוחניים וגשמיים – ויצא מנצח וידו על העליונה, וכך הלך והתעלה במעלות הקודש, ובנה את ביתו ואת הופעת תורתו בעיר האבות ובישיבת שבי חברון, אשר בהן קשר את גורל חייו ולהן נתן את אהבתו ואת מסירותו?
האם אספר איך ליווינו בהשתאות ובתפילה את מסירות הנפש ממש של דינה להעמיד תולדות? איך בגבורה ובשלווה מיוחדת עזרה על ידו לכוון את כוחות חייהם דווקא לכיוון של חינוך ושל הארת אור התורה הגואלת?
האם אספר על ימי חול המועד שהיינו באים אז להתענג עמהם? והיה הרב אלי לוקח אותי עמו לסוכה של צבי זלבסקי, שבה היינו מתענגים ושמחים בשיחה, במוסיקה ובדברי תורה, ואחר כך חזרנו אל סוכתו ללמוד בחברותא נופת צופים מדברי מרן הרב זצ"ל.
האם אספר על חבורת הלימוד של מסכת כתובות עם הרב עמי של צוות 'ארבעת האליים'? או על השמחה העצומה שמילאה את לבותינו כשהתברר לנו שבננו הבכור יהודה ובתם הבכורה בת שבע, שייבדלו לחיים טובים וארוכים, החליטו להקים יחד את ביתם, והרגשנו שזכינו שקשר התורה והחברות העמוקה בינינו הולכים להימשך בקשר של חיים, בעזרת השם, לדורות הבאים?
אני מרגיש שכל אלו הם פרטים ודוגמאות לעומת האור הגדול של הנשמה האחת, הנעימה והמופלאה הזאת שהופיעה אלינו באישיותם המלבבת של הרב אלי ודינה. ואני מרשה לעצמי להשתמש כאן בביטוי "הנשמה האחת", כי השלמות בקשר החיים של הרב אלי ודינה, ממש עד העלותם יחד, היה כך.
הרב אלי ודינה היו ישרים. יושר נפלא, יושר במידות, יושר במעשים, יושר במחשבה. היכולת המופלאה להיות שייך לכל כך הרבה עולמות שונים ואף מנוגדים זה לזה, ולמרות זאת, ואדרבה, דווקא מתוך זאת, לאחד הכול בקרבם לתורת חיים אחת – זוהי סגולת הנשמה הגדולה והגיבורה שהופיעה אלינו ברב אלי ובדינה.
הרב אלי ודינה היו חלק ממשפחה מיוחדת במינה. מצד אחד בני משפחתה של דינה שחיים בארצות הברית, ומאידך אותם ענפים של משפחתו של הרב אלי בארץ ישראל, שנקשרו לסדרי עבודת השם המסורתיים המכונים היום בשם ׳חרדים׳, ומצד שלישי בני המשפחה בחולתה המכנים עצמם ׳חילוניים׳. ולעומת כל אלו, הבריח התיכון, המחבר את כל החלקים הרבים באהבה כל כך גדולה ונפלאה, במידות ישרות, בנעימות ובסבלנות – אלו היו הרב אלי ודינה.
כשלמדנו שנינו יחד במרכז הרב, היה דבק הרב אלי באופן מיוחד ברב עודד וולנסקי, ובאופן מיוחד בשיעורים המופלאים ששמענו יחד ב"דעת אלוקים" וב"עבודת אלוקים". והיה חוזר באוזניי אינספור פעמים שמה שהוא מקבל מהרב עודד הוא ההדרכה שלא מספיק לחשוב, לסבור סברות ולהבין. צריך להיות.
אני רואה בעיניי את הסגנון המיוחד שהיה אוהב לבטא בשפתיו באופן מודגש את המלה "להיות". דבקות באלוקים אינה רק מחשבה עילאית, זוהי הוויה. לא רק לחשוב את האידאלים האלוקיים אלא להיות אותם.
רק היום בהסתכלות כוללת על המיוחד והמופלא שבחייהם הנאצלים של הרב אלי ודינה, נדמה לי שאני מבין. הרב אלי הרגיש שהוא לא יכול ללמד עד שיהיה בטוח בעצמו שהוא הווה, חי ונושם, את מה שהוא מלמד. אולם משזכה לכבוש ולגבור על המעכבים - נפתח הפרץ ושפע אור תורתו, ואפשר להוסיף ולומר תורתם של הרב אלי ודינה. וכלשונו של רבי עקיבא: "שלי ושלכם שלה הוא" (כתובות סג ע"א).
הידע של הרב אלי במדעים ובפילוסופיה, יחד עם אהבת הארץ, אהבת הטבע, ומעל הכול אהבת האדם, כשכל זה מתברך ומתברר מתוך עמל גדול ורב שנים בעמלה של תורה, בהלכה ובאגדה – כל זה הצמיח בתוכו תורה שיש בה אור מיוחד. תורה שיש בה אור של גדלות, של רחבות ושל מתיקות, תורה שמחייה ומפריחה במיוחד את הנשמות של דורנו.
ההצלחה המופלאה של הרב אלי ושל דינה בחינוך ובהוראה נבעה ודאי גם מהאישיות המיוחדת, בעלת העדינות והרגישות, מלאת האהבה והאמונה, שידעה להתמסר כל כך לחינוך ולהוראה, לאהוב ולקרב ולהאיר. אולם דומני שבראש ובראשונה צמחה הצלחה זו מפני שידעו הם להופיע את תורת הגאולה, תורת ארץ ישראל, להופיע את אותו אור גדול אורו של משיח, שהנשמות של דורנו כל כך משתוקקות להיפגש עמו.
הלוואי שנזכה להמשיך ולהאיר את האור הגדול..
הרב אלי סדן
חלקי הדברים מובאים מתוך ״אגרת הפורים״
הרב אלי הורביץ
אלי סדן נושא את אלי הורביץ על הכתפיים בחתונתם של אלי ודינה