top of page
  • צבי

נסענו למסיבת פורים אצל הרב אלי הורביץ בעזרת הבני דודים הערבים, היינו עולים על המוניות פג׳ו שבעה חברה


הגעתי לישיבת ״שבי חברון״ בערך ב 1985, מחזור ד׳ בשבי חברון. הגענו איזה 10-15 חבר'ה. המחזור שחנך את הרב אלי ב״שבי חברון״.


התחלנו שיעור א׳, איתנו הגיע עוד יהודי יקר לישיבה, הרב אלנתן, הרב אלי הורביץ, השם יקום דמו. אני זוכר שבשבילו זה היה מעבר בחיים כי לפני כן הוא לימד עד אז רק ילדים קטנים בתלמוד תורה.


לא יודע מה הרב אלי הרגיש כשהוא מעביר לבני 18 שיעור והם אוכלים צימוקים בשיעור, ואם יש מיטה באותו חדר שיעורים, אז הם יכולים לעשות עליה קצת ספורט. והוא רואה שגם בחורים בני שמונה עשרה יכולים להתנהג כמו ילדים בגיל תלמוד תורה.


נראה לי שהוא היה קצת בהלם, אבל לא זכור לי שהוא אמר לנו משהו, זו הייתה ההרגשה הפנימית שהרגשנו שמצד אחד, אנחנו תלמידי ״מדרשיית נועם״ או ישיבה תיכונית אחרת, שובבים, ואנחנו לא יכולים לשבת שעות שלמות ללמוד בלי לאכול או בלי לעשות קצת ספורט.

אנחנו נסענו לרב אלי הורביץ בעזרת הבני דודים, הערבים, היה להם מוניות פג׳ו והיינו עולים על המונית ממלאים שבעה חברה, והערבים היו לוקחים אותנו לרב אלי.

היה קשה מאוד אז בחברון, אתם צריכים להבין שבאותה תקופה לא היה בישיבה מים זורמים חופשי, היה מותר לנו להתקלח פעמיים בשבוע. היו כל הזמן הפסקות חשמל שערבים היו עושים לנו. אני זוכר את הרב בלייכר, ראש הישיבה, בלילות ליד איזה מנורה. היו כאלה שלא היה להם חשמל או מים כמה ימים. הם היו הולכים לקרית ארבע כדי ללמוד שם.


הרב אלי תמיד היה מספר שאמא שלו רצתה שהוא יהיה מאנצ׳, שיהיה בן אדם, וכזה הוא היה.


היה בחור בשם חיים צדוק שהיה מקליט את השיעורים של הרב אלי הורביץ. הרב אלי היה תמיד אוהב להכניס חכמות חיצוניות לשיעורים וחיים הזה, בחור מהמרכז היה מקליט אותו ומסכם אותו.



פורים הגיע,

פורים בחברון זה יומיים, זה יומיים מיוחדים, מרתקים. היינו עושים ״עדלאידע״ עם הערבים ביחד. הערבים היו מביאים סוסים ועגלות וכל ילדי חברון והרב לוינגר והמח"ט וכולם רוקדים ביחד. הצבא, המתנחלים והערבים, אם הגיע איזה ערבי ׳משוגע׳ אז הוא בכלל היה כוכב הפורים, היה רוקד איתנו,

(יש תמונות, אם תרצו תמונות נחפש תמונות)


אצל הרב אלי הורביץ התחילה מסיבת פורים בלילה וזה היה דבר שמאוד אהבנו ללכת אליו לבית למסיבות אצלו בחנוכה ובפורים, ובפורים החבר'ה הוא משתכרים.



מנחם וולצרר, משיעור מעלינו, השתכר. אנחנו נסענו לרב אלי הורביץ בעזרת הבני דודים, הערבים, היה להם מוניות פג׳ו והיינו עולים על המונית ממלאים שבעה חברה, והערבים היו לוקחים אותנו לרב אלי.


אבל את מנחם וולצר שהשתכר לא רצינו שיבוא איתנו. אז הצלחנו לעלות על המונית, לברוח לו.

כולנו אצל הרב אלי הורביץ בשיחה מרתקת על פורים, פתאום הדלת נפתחת ומי נכנס? מנחם וולצר השיכור.


מיד ראיתי את המבטים של הרב לכיוון הרבנית דינה, והרבנית לכיוון הרב אלי, היה להם מבטים כאלה שמיוחדים רק להם מבטים קסומים. אציליים. מלאים קשר של אהבה עליונה.


הרבנית דינה לוקחת את מנחם וולצר, השיכור המטורלל, ואיפה הם משכיבים אותו? בחדר השינה שלהם, שהוא ירגע. ואנחנו שרים ומגיעים לשירי ארץ ישראל ואנחנו שרים. ראשנו בעמקי תורתה.


פתאום מנחם וולצר רץ החוצה והרבנית לחוצה, מה קרה? והוא חוזר אחרי כמה דקות והראש שלו מלא אדמה.

כשאנחנו שרנו ראשינו בעמקי תורתה, הוא שר ראשינו ברגבי אדמתה, והוא הלך לקיים בפועל.

הוא חוזר עם כל האדמה בראש, ושוב הרב והרבנית דואגים לו.


זה היה אירוע מצחיק, אבל מצד הרב והרבנית, הם לא התעלמו ממנו כמונו. אנחנו התעלמנו מהשיכור הזה ואמרנו ״אין, הוא נשאר בישיבה״ רק שלא יבוא ויפריע לנו במסיבה, אבל כשהוא הגיע הם דאגו להשכיב אותו בחדר שינה, שאיך אומרים יירגע״.



אני זכיתי שכשנכנסתי לשיעור א׳ הרב אלי אמר לי: ״אתה רוצה ללמוד איתי בלילה?״

הייתי תלמיד שיעור א', אמרתי ״בסדר״, אז הוא אומר לי: ״כל ערב תגיע אלי בהסעה שהאברכים נוסעים בסוף היום ב 19:00 20:00 לקרית ארבע, תיסע איתם״ וכך למדנו חברותא. אבל הייתי צעיר מידי וזה היה לי קשה ללמוד גם בלילה הייתי עייף. יש לי זכרונות מיוחדים מאותם לילות שהייתי מגיע אליו.


הרב אלי הורביץ גם עודד מאוד לשחות את התלמידים לעשות פעילות ספורטיבית, כדור סל ושחייה. היה בריכה בקריית ארבע והוא הלך שם לשחות.



יאיר חרלף








Comments


bottom of page