דינה מחנכת דגולה שהקדימה את זמנה הייתה עם ראייה רחבה ולא צרת אופקים. ידעה לשלב את עולם התורה עם עולם ה"ההבל".
אחד הדברים שממש חרוטים אצלי זה השילוב בשיעור חינוך בתיבול אמונה ביחד עם סיימון וגרפינקל.
מורה שלמדתי לצערי להעריך רק אחרי שסיימתי כיתה יב.
המורה דינה בהחלט ליוותה ומלווה אותי בתחנות רבות בחיי.
דבר נוסף שזכור לי פעם אחת הרב אלנתן טס לחו״ל מטעם הישיבה, וממורה תקתקנית וחדה היא הייתה מעין מבולבלת וחסרה וכשהבנות בכיתה שאלו אתה על כך היא אמרה: שהיא לא יכולה לעבור אפילו עוד יום אחד בלעדי בעלה.
זה היה הדבר הראשון שעלה בראשי כששמעתי על הרצח הנורא גם בחייהם ובמותם לא נפרדו.
הי"ד.
תמר רמתי - מלמד
פעם ישבנו לפטפט בלילה קיצי על הדשא של ניר עציון, בקייטנת אמהות. ישבנו עד שלוש לפנות בקר, כמו בנות העשרה, ובאיזשהו רגע דינה, עם מבט לאי שם, נאנחת ואומרת - "אוי, אני מאד מתגעגעת לאלי".
היא נשמעה כמו נערה מאוהבת, ואני הופתעתי ותמהתי, אך גם מעט קינאתי על הרגש החזק והפשוט והאמיתי ומלא התום שהיה לה.
ועוד זכורה לי מאותה קייטנה, החזרה הביתה. ישבנו יחד ודינה הוציאה ספרי שירה ישראלית, ולאורך כל הדרך שרנו את כל השירים, קצת בשקט וקצת מרוחק שהנהג לא ישמע.
כמו נערות שחוזרות מטיול שנתי או ממחנה קיץ.
חוויה ששמחתי להיות שותפה בה, היא התאימה לי ונעמה לי מאד.
גם אני זוכרת לטובה את השיעור על סיימון וגורפינקל. (כל פעם שאני שומעת שיר שלהם אני חושבת עליה)
דבורה בלקין - אלבז