top of page
  • דבי

לטובי יש אח גדול, אלי, בשבוע האחרון באמת למדתי להכיר אותו טוב יותר. הוא לקח אותי לכמה טיולים.

מכתבים להוריה על תחילת הקשר עם אלי (מתורגם)

אתמול גיליתי תגלית נפלאה - הר הרצל. זה מצחיק, אני גרה חמש דקות הליכה משם כבר חצי שנה, כמעט, ורק אתמול גיליתי את המקום המהמם הזה. עכשיו עם תחילת האביב, הוא מלא בפרחים וצבעים ועצים, וכמובן השמיים הכחולים - הו, זה ממש יפה ומבודד. לא הרבה אנשים עוברים פה ואני לא שומעת כלום חוץ מהרוח והציפורים. אין מכוניות או אוטובוסים או אנשים ... כל כך יפה פה. מהמקום בו אני יושבת אני יכולה לראות את הדסה.

אני קצת מודאגת מפסח, אנשים מתחילים ללחוץ. אני מניחה שאלך לסדר א׳ אצל טובי, רק שאני רוצה להיות איפה שיסול נמצא [דוד מבוגר של דבי, ערירי בארץ], אני בטוחה שהורביץ יזמינו אותו, רק שהוא מרגיש כמו פולש ולא ממש רוצה ללכת. הוא בדק סדרים ציבוריים כמו ביער ירושלים - שאני ממש לא רוצה ללכת אליהם. אני שונאת סדרים כאלה - אני חושבת. אני רוצה משפחה ואני מניחה שההורביצים הם הכי קרובים שאני יכולה להרגיש כאן. כך או כך, זה אולי ישמע מגעיל, אני לא כל כך מצפה לפסח, ואין לי מושג מה לעשות לליל הסדר השני - זו בעיה ...


מכתב לאחר הפסח

פסח היה מאוד נחמד, אבל מאוד עצוב בהתחלה. אני מניחה שזה די נורמלי, אבל זה ליל הסדר הראשון שבו אני ויסול היינו יחד כאן, אצל טובי (הורביץ). זה היה ממש נחמד, מאוד מעניין ואינפורמטיבי. הם דנו בכל מיני דברים שונים – שהתאימו לרמות הגיל השונות. דיברו מדברים פשוטים ועד דברים עמוקים.

ליל הסדר לקח הרבה מאוד זמן, אבל היה כיף, אבל בסגנון שונה מאוד מהבית וכמובן חשתי געגועים הביתה. לא היו שם אף אחד מהבדיחות והצחוקים, והמבטים ב״לשנה הבאה בירושלים״ והאידיש של ״אחד מי יודע״ וכו׳. למעשה, לא היה כל כך דגש על שירה. כמובן שאני לא אובייקטיבית, אבל זה לא היה גרוע כמו שחשבתי.

שאלתי את הרב הורביץ מה עלי לעשות, האם עלי לנהוג כמו כולם בישראל, יום טוב אחד, או לשמור גם על ״יום טוב שני של גלויות״, שזה אומר עוד יום שלא עושים מלאכה ולעשות שוב פעם ליל הסדר. מה שהרב הורביץ יעץ לי זה סוג של פשרה, אני מניחה, אבל זה מה שרוב האנשים במצבי עושים. הוא אמר שאני צריכה לעשות סדר שני, אבל לא הייתי צריכה לומר בו את הברכות (תפילות), יכולתי לקרוא את ההגדה עד הסוף, אם אני רוצה - וכך עשיתי. טובי, ארי ואני עשינו סדר ב׳ קטן משלנו והיה ממש כיף.

עוד הרבה דברים מאוד מעניינים התפתחו בפסח. מאוד מוזר אבל מעניין. לטובי יש אח גדול, אלי, שהיה בצבא וכל מיני דברים - אני לא ממש יודעת - אבל בכל מקרה, הוא תמיד היה בסביבה, אבל הוא מאוד שקט ומאוד מאופק ומסוגר, אבל בשבוע האחרון באמת למדתי להכיר אותו טוב יותר והיו לנו שיחות נהדרות וזמנים נחמדים. הוא לקח אותי לכמה טיולים ועכשיו אני יודעת כמה אני לא בכושר, אני פשוט לא רגילה לטיפוס ההרים הזה ולכן די נשרטתי.

אני מחכה לשמוע איך היה הפסח שלכם, אני בטוחה שזה הלך בסדר והכל בסדר (אני מקווה!!) תכתבו!

ביום שני בבוקר, אני ועוד 99,999 אנשים נוספים היינו בכותל לעלייה לרגל המסורתית ולברכת הכהנים. היו שם אלפי כהנים. אני שולחת תמונות - מילים לא יכולות לתאר כמה יפה ונחמד. וואו. אני חייבת ללכת.

באהבה,

דבי




Comments


bottom of page