top of page

הרי ידוע ומפורסם שכל מי שמחברון ומקריית ארבע הם פאשיסטיים, שונאי אדם, שונאי גויים

לפני הרבה שנים לימדתי בתל אביב, באותה תקופה (אחרי רצח רבין) היו מפגשים של בחורים מישיבת תל אביב עם ׳דור שלם׳, ארגון שמאלני כמו ׳שלום עכשיו׳ כזה, בהתחלה זה היה ארגון שהוא קצת לא פוליטי וקצת רעיוני וזה היה מאוד מעניין ומפרה את המפגשים האלה.


ארבעה מפגשים ראשונים היו בכאסח ונגמרו בכאסח. אחר כך נגמר הכאסח וכולם נהיו חברים והייתה התלבטות מה עושים הלאה? בדרך כלל זה ממצה את עצמו, אבל הייתה החלטה להמשיך במפגשים.


הוחלט שבכל פגישה, צד אחר יעביר הרצאה של שעה ואחר כך יהיה דיון של שעתיים שלוש. פעם אחת דיברתי שם על אברהם אבינו ודיברתי על האישיות המתרחבת שלו, על הכנסת האורחים שלו שהוא הכניס כל אדם, גם את אותם אנשים שנדמו לו כערבים.


באיזה שהוא שלב, כשדיברתי על הוצאה לפועל שלנו את מגמת החסד של אברהם אבינו ודיברתי על הערך המוסרי, היה אחד שם במפגש שקם ואמר שהוא חושב שאני מזויף, כי לא יכול להיות שמישהו מקרית ארבע מדבר על מוסר ועל אהבת האדם, זה לא יתכן בכלל, כי הרי ידוע ומפורסם שכל מי שמחברון ומקריית ארבע הם פאשיסטיים, שונאי אדם, שונאי גויים. הוא אמר ״זה לא יכול להיות״. אמרתי לו ״תתפלא״.


אחר כך המשכתי בהרצאה על חברון לעומת סדום, על בניית חיים מוסריים ומלאי אהבה לכל אדם. ״משהו כאן מסריח, לא יכול להיות, אתה עובד עלינו״ הם יודעים מה זה. בהמשך הסברתי שבכדי להוציא לפועל את המגמה המוסרית ולהיות טוב לכל האדם צריכה לקום אומה.


״אהההה״ תפסו אותי, ״אתה לאומי״ לאומיות זה ההפך ממוסריות. יצע החתול מהשק.

גילית את קלונך ברבים. אתה בעד הלאומיות הישראלית. ידוע ומפורסם שלאומיות זה הפך הטוב.

לא הצלחתי בשום אופן בעולם לשכנע אותם שיבינו שיכולה להיות אומה שהיא שייכת אל הטוב והמוסר.



מי שרוצה להיות שייך לפועלים עם אל בגאולת ישראל, אך לא הכשיר את עצמו ועדיין מלא פרטיות, אנוכיות, גסות, שיכרון חושים ותאווה, נמצא בתחילת דרכו, כמו כולנו, אבל אם הוא קופץ אז הוא יהפוך להיות לאומי, אז הוא ירוץ על הג׳בלאות ויקים ישובים ויהיה פעיל, הוא יהיה לאומני. מישהו כזה יהיה קרוב אל החוץ, אל הקליפה של ישראל.


מישהו כזה יהיה פטריוט, כמו פטריוט אמריקאי או איטלקי וזה ימלא אותו בשינעת הבריות ושנאת האומות. זה יהיה רחוק מכל רעיון אידיאלי ומחפץ השם שבזה.

בשביל לא להיות כזה, צריך לעבור קודם במעבדה המטהרת, לעבור בתחנת הגמילה ולהשתחרר מהאובססיות מהתרפקות על העולם הזה. לאט לאט, מתוך השתחררות מזה, מגיעים לדברים יותר גבוהים ואידיאלים.


חבר טוב, יהודי יקר מאוד מאלון מורה, סיפר לי שהוא נכנס פעם ל(צרכניה) מכולת והיה שם איזה קצין מילואימניק שמאלני ששירת באזור, הם התחילו לדבר והחבר ניסה בטוב טעם להסביר למילואימניק את כל עניין חשיבות ההתיישבות ביש״ע. הוויכוח התחיל להתלהט, החבר קצת איבד משלוותו הפנימית והטונים עלו ועלו לכדי ריב של ממש.


פתאום החבר הבין שהוא לא נלחם על ארץ ישראל, על ארץ השם, על האידיאל האלוהי וגאולת ישראל, הוא נלחם על משהו פרטי מאוד, על הבית שלו. הוא קלט בשבריר שנייה שהאוריינטציה הנפשית שלו היא במקום אחר.


כל מי שנפשו מלכתחילה היא נפש של תורה, יש דבר כזה ׳צדיק מעיקרא׳, מי שהוא כזה - לא צריך לבוא לשיעורים שלי, הוא משוחרר מכאן ועד להודעה חדשה. אני לא יכול לעמוד במחיצתו בכלל, אבל מי שהוא כמוני שיודע מה זה מידותיו הפחותות של האדם, יכול להיות כאן.


אני לא רואה אף אחד עוזב. יש כאלה, צדיק מעיקרא.. זה מתסכל שאנחנו לא כאלה. בואו נהיה אנחנו, אנחנו לא כאלה. נכון? יש לנו נטיות יצריות, מידות מגונות, אנחנו מלאי כעס, יצר, בלבולים רוחניים, גשמיים וחברתיים, גסות ואנוכיות. לא? זה רק אני?


הרב אלי הורביץ




Comments


bottom of page