top of page

ניסיתי לחשוב מי זה שלח את הרופא הזה, אני לא הזמנתי אותו, מי זה שדואג לי?

כשהייתי בחור צעיר, תלמיד חדש בישיבה, חליתי באחד הימים והיה לי חום גבוה, כשמונה ימים הייתי עם 40 מעלות חום ולא לקחתי תרופות ולא הזמנתי רופא, (לא משנה זה טיפשות שלי, האמת היא שהרב אליקים לבנון טיפל בי ובכל זאת אני עוד בעולם הזה).


אחרי שמונה ימים כבר לא יכולתי לחשוב על כלום והייתי במצב של עיבוד עשתונות מרוב חום וסבל ולא ידעתי כבר מה יהיה איתי כשלפתע נשמעו דפיקות בדלת ולחדר נכנס רופא, לא סתם רופא, רופא חשוב שהתחיל לבדוק אותי ומייד נתן לי תרופות וזריקת אנטיביוטיקה ואמר לי שאני צריך לאכול בשר, כי הייתי צמחוני אז.









ניסיתי לחשוב מי זה שלח את הרופא הזה, אני לא הזמנתי אותו, מי זה שדואג לי? למי בכלל אכפת ממני? בסך הכול עוד הייתי חדש.


חצי שעה אחרי שהרופא הלך התחלתי להתאושש ושוב דפיקות בדלת ובחור צעיר נכנס עם צלחת ובה כבד צלוי. ניסיתי לברר מי שלח אותו והוא רק השיב "תאכל".


מאחר שהרופא אמר שעלי לאכול בשר, התחלתי לאכול והתחזקתי קצת והמשכתי לנסות להבין מי הכין לי את הכבד? מי שלח לי את הרופא?


כעבור כשעה הרגשתי כבר יותר טוב ושוב דפיקות בדלת והסוד נפתר: הרב צבי טאו נכנס ואז הבנתי שהוא ידע שאני חולה והוא שלח את הרופא ואשתו הרבנית חנה טאו הכינה את הכבד. הרב טאו התיישב על ידי, דיבר איתי קצת, למד איתי, הקריא לי דברים עד שנרדמתי. זה סיפור על ביקור חולים פשוט מהחיים.


הרב אלי הורביץ

Comments


bottom of page