זכיתי ללמוד בשיעור א׳ בישיבת שבי חברון אצל הרב אלי. הרב אלי היה ענק המחשבה הישראלית. לא הייתה דעה פילוסופית, עתיקה או חדשה, שהוא לא הכיר. הרב אלי ידע את הכול. הוא שלט במדעים, במיוחד במדעי הרוח, והשתמש בהם כדי לברר את עומקה של האמונה, בדומה לרבו הגדול הרב זצ״ל. הרב אלי לימד אמונה וגמרא ולא ויתר על אף שיעור.
הרב אלי היה אציל נפש, עדין ועניו מאין כמותו. אצילותו ובמיוחד אצילותה של הרבנית דינה ניכרו מרחוק. כשדיברת איתם הרגשת שאתה מדבר עם בן ובת מלך במובן הכי פשוט של המילה. היתה להם בינהם זוגיות מופלאה, היינו רבים מי יזכה להתארח בסעודת ליל שבת קודש בביתם.
סגנון הדיבור שלהם, הנחת, השלווה והעדינות איך שהם יתייחסו זה לזה, היו מהדברים שנרשמים בלב למשך שנים ארוכות.
הקידוש של הרב אלי הרעיש את עולמי הצעיר, בקידוש הבנתי לראשונה מה זה באמת לקדש את יום השביעי, קידוש שבו אתה מרגיש לפתע איך השמים והארץ וכל הבריאה וכל האנשים מפסיקים את כל מלאכתם ומשהו אחר קורה במציאות.
הרב אלי היה נוסע, מאז עליית רבין לשלטון, לתל אביב למפגשים עם אנשים מעולמות אחרים, הוא ראה בכך חשיבות גדולה ולא ביטול תורה אלא קיומה, למרות שהדבר לקח ממנו זמן רב. הרב אלי השאיר רושם עז על המשתתפים במפגשים הללו, גם הדתיים וגם החילוניים.
המפגשים הללו התחילו בתחילתם עם הנהגת ׳מרץ׳ ואחר כך זה עבר למפגשים עם אנשי דור שלום. הרב אלי הגיע לשם והראה שדווקא מתוך מגוריו בקריית ארבע הוא הראה דמות של יהודי מאמין ונפלא שכולם רוצים להתחבר עליו, יהודי שלא מוותר על דעותיו כמלוא הנימה, עושה קידוש השם ומראה לכולם מה זה באמת איש תורה אמיתי שדבק בארץ ישראל.
הרב אלי ודינה גרו בקרית ארבע שנים רבות, בשלב מסויים הם החליטו לעבור לבית מרווח והם קנו מגרש במקום הכי יפה בגבעת הזית באפרת ובנו במשך שנים ארוכות בית גדול ומרשים, אך מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה (השנייה) הם ביטלו את תוכנותיהם והודיעו לכולם שהם נשארים עד יום מותם בקרית ארבע, דבר שלצערנו אכן קרה.
ישראל זעירא
