הכול תמונות עירום

פעם, הייתי צריך להיות בצרפת מסיבות רפואיות.

הלכתי עם אשתי לבקר בגלריה לאומנות, ולקחנו איתנו את אחד הילדים. היו שם ציורים רגילים, ריאליסטיים רובם דתיים, בעלי מוטיבים נוצריים.


הבן שלי הסתובב בקומה הזאת וחזר אליי עם תמיהה גדולה. "אני לא מבין״, הוא אמר, ״כל הציורים כאן נעשו על ידי אנשים מכובדים, אנשי תרבות ידועים, אבל הכול כאן כל כך נמוך! כל התמונות הנוצריות של התינוק עם האם - הכול תמונות עירום״.


הם מסובכים. מצד אחד – פרישות וקדושה, ומצד שני - מכניסים פנימה את כל הטומאה הבשרית הנוראה ביותר.


מתוך ״ספר הלידה״

הרב אלי הורביץ


כשהייתי בצרפת לצורך מצווה, הלכתי לראות ציור מפורסם. קצת קשה היה לראות את הציור, כי כל הזמן יש שם אלפי תיירים שרוצים להצטלם על ידו, אבל היה איזה רגע שיכולתי להתבונן בו. וזה באמת דבר מדהים, כשרון מדהים, לאן שאתה הולך העינים בציור מסתכלות עליך. כך היא, להבדיל, גם המגילה. אותה מגילה מביטה עלינו, מתוך אלוקיותה, שנה ושנה, בחליפת הזמנים והמצבים הכלל ישראליים, באיזו כמיהה חדשה, התבוננות חדשה.