top of page

הייתי כל כך סוערת שבת אחת ועליתי ברגל מהבית בחברון, ללא הודעה מראש לשתף את המורה דינה את אשר על ליבי

זכיתי להיות תלמידה קרובה מאוד למורה דינה, המורה דינה הייתה אחת הדמויות המשמעותיות בחיי. בימי נערותי שהייתי בגיל ההתבגרות, אמרתי שהיחידות בעולם שמבינות אותי בעומק עומקים הן אמא שלי יוכבד אוריאל והרבנית דינה הי''ד.


יכולתי להתקשר אליה ב 23:00 בלילה והיא מיד הבינה מהקושי שלי ונתנה לי עצה הכי מדויקת לנשמתי. היה זה בתקופת הדייטים, זוכרת שהתקשרתי והמורה דינה שאלה אותי: במי התאהבת עכשיו? הייתי כולי סוערת, נרגשת, נלהבת, והייתה לי נטייה להתאהב בקלות. המורה דינה הדריכה אותי להבין מה זאת אהבת אמת ומה זו אהבה שהיא אהבה עצמית, אהבה שהיא כולה בדמיון... ולא קשורה למציאות.


המורה דינה לא אהבה שאומרים שבחה בפניה, והייתה ממש בורחת ממחמאות שאני ניסיתי להרעיף עליה, כי כל כך הערצתי אותה. המורה דינה הייתה אישה של גאולה, כולה מלאה בקדושה ברוחניות ובצניעות שאין דומה לה!


המורה דינה לימדה אותנו את ההקדמה לשיר השירים, ביראה ברוממות תוך הלבשת הגדולה הזו בעולם הזה, בחיי היום היום של דור הגאולה. המורה דינה אהבה ללמד אותנו שירים ואח"כ גם שרה איתנו. אחד השירים שהיא כל כך אהבה היה השיר "ואין יותר גבעול" ממש שומעת את צליל קולה כשהיא שרה את השיר בהתרגשות ועמקות שאין דומה לה.


זכיתי להתארח בבית משפחת הורביץ. הייתי כל כך סוערת, ששבת אחת עליתי ברגל מהבית בחברון, ללא הודעה מראש והגעתי לשתף את אשר על ליבי את הרבנית דינה, שכל כך האמינה בי ,אהבה אותי, וידעה להגיד לי את המילים הנכונות.


זוכרת ששיתפה אותי בדברים שבינה לבין הרב אלי, איך אהבה לבשל כשהיא לבד במטבח, ופחות אהבה שהוא היה נכנס ויוצא בזמן שהמטבח היה כולו שלה; וכך הכינה אותי לחיי הנישואין.


המורה דינה הבינה אותי בצורה בלתי רגילה וידעה לאהוב אותי ולהאמין בי בצורה כל כך עמוקה, שגם שהעירה לי, קיבלתי באהבה, ואני אחת שמאוד קשה לה לשמוע ביקורת, בגלל שאני כל כך ביקורתית כלפי עצמי גם ככה.


כמה אני מודה לה' שזכיתי להיות תלמידתה של הרבנית דינה. שנתיים הייתה מחנכת שלי באולפנא ושלש שנים במכללת אפרתה.


זוכרת שהייתה יושבת שעות בספריה לכתוב ולסיים את התואר השני שלה. זוכרת אותה תמיד עם עיניים גדולות, פקוחות לרווחה, מלאות עוצמה, צחוק, סוערת, נרגשת מכל פלא של הבריאה, נרגשת מהזכות שהייתה לה לעלות לארץ. היום בו עלתה לארץ זה היה יום הולדתה השני.


המורה דינה מילאה אותי באהבה תורה שהיא תורת חיים ואהבת החיים. כמה געגועים, וכמה הודיה לה' על שזיכיתי להיות לצילה של ענקית עולם! ענקית כלביאה! אחת מנשות הגאולה!


המורה דינה הייתה כותבת לנו את התעודות בסבלנות ובהשקעה של לילות שלמים, תוך חשיבה והתאמה לעומק הנשמה שלנו, תוך כדי הארת הנשמה ונתינת כוחות ועוצמות לעוף עד השמים! עד היום אני זוכרת מה היא כתבה לי בתעודה. עד היום מתחזקת מזה והמילים מלוות אותי.


כמו שהרב אלי היה שואל את בנו צבי- איפה אבא? וצבי היה מצביע על כל מיני מקומות בגוף, והרב אלי היה מלמד אותו שהרוח שהנשמה של האבא, היא גדולה הרבה יותר מהיכולות של הגוף, והיכולות של הנשמה הם ללא גבולות, ככה אני בטוחה שהמורה דינה ממשיכה להשפיע עלי מטובה, ממשיכה לאהוב, ממשיכה להאמין בי, מאמינה בכח שלי בעוצמות שלי.אבל לא מפסיקה להתגעגע, לא מצאתי ולא אמצע בעולם כולו אישה רבנית נפלאה ויחידה בדורה כמו הרבנית דינה! תודה שזכיתי! מתגעגעת





bottom of page