• .

געגועים

כל יום שלישי לימדנו שנינו, אני ודינה, במכללת אפרתה פעם אחת נסענו יחד באוטובוס ודיברנו על תולדות המוסיקה ואני דיברתי על תולדות האומנות. זה היה מעניין לשמוע ולראות כמה דינה העמיקה בנושא. זו הייתה חוויה עמוקה.


אסתר אזולאי

 

בבית של הורביץ היה חוט ארוך ארוך כדי שאפשר יהיה להסתובב עם הטלפון בכל מקום. הארוחות ערב היו מאוד מעניינות ומיוחדות. זכיתי לפני החתונה שלי ללמוד עם דינה שיעור אחד, שבוע לפני הרצח. ירד שלג, היינו עם נעלי בית והרב אלי נכנס פתאום ואמר לנו ״מה אתם יושבות, יש בחוץ שלג. תצאו החוצה״. זה היה כזה טבעי וכיף.


גבריאלה מגני

 

דינה חינכה אותי שנתיים ובפרידה שלנו בסוף השנתיים יצא לכל אחת להיפרד בדרך אישית, זה משהו נדיר שאף פעם לא יצא לי ככה שום מישהו שחינך אותי.


דינה פירקה מובייל מחרס ולכל אחת מהתלמידות שלה היא כתבה על חרס ארבע תכונות שמיחדות אותה. זה היה מדהים. דינה ישבה עם כל אחת מהבנות כשהיא נתנה לה את זה וזה משהו שלי נורא חרוט איך שדינה ידעה לראות כל אחת את המיוחדות שלה ואת העומקים שלה ולראות את הטוב שבכל אחת. זה משהו שבכלל היא תמיד חינכה אותנו ״תסתכלו על הדברים הטובים שיש״. זה היה מדהים!