איחולים וברכות והרבה אהבה שהרעיפו אלי ודינה אחד על השני בכל שנותיהם יחד
לכלתי אהובתי,
כתיבה וחתימה טובה
שנה טובה, שנת ״שול תשולו לה״, שנת עזרה ועידוד לרחוקים המתקרבים לציון וירושלים בתעופת תשובתם, גאולתם, של שה פזורה ישראל.
שנת המשך התרקמות כוחות הקודש בהפחת נשמת חיים, אור תורה, בגולם האדיר של הציונות, בהשתכלל שעור קומה המלכותי של משיח בן דוד.
מתוך מסירות נפש העילאי של שופרו של יצחק, דרך התחדשות היצירה בגילוי נשמתי כשופר סיני, נזכה לפתחון פה העליון של קריאה בשם בשופרו של משיח ויהיה ה׳ אחד ושמו אחד. על התשובה מראש הבטחתנו
אלי
ב״ה י״ט אלול תשל״ה
״אני לדודי ודודי לי״
לאלי,
ראיתי את הגלויה האת ולא יכולתי לא להיזכר בפרחים הנפלאים שלך – אלף פעמים יותר יפים מאלה!! (אני בטוחה שתסכים).
אתה תמיד חושב שאני לא מעריכה פרחים, אבל אתה טועה. באמת אני חושבת שאני מעריכה אותם יותר טוב ממך – העדינות, היופי הגמור, השכלול, הצבע, הריח (טוב – אולי אתה מעריך – מריח יותר את הריח), אבל בסך הכל של הפרח – הנשיות שלו, היופי שלו, הרצון שלו להטיב ולהוסיף לבן האדם, את זה אני מבינה ומעריכה.
עכשיו אתה חושב שאני משוגעת, ייתכן – אבל אלי, אני אוהבת אותך.
דינה
נ.ב. קניתי לך עט(?) – אל תאבד אותו (ואל תאשים אותי אם כן תאבד אותו!)
לרעיתי יונתי,
כה אמר ה׳ זכרתי לך חסד נעוריך
אהבת כלולותיך
ומכח הזכירה המתמדת בגאות ובשפל
הגענו לעד כה ברכנו ה׳
יהי רצון שלא תקלש זכירת אמת זו לעולם, וישרה שלום
ביננו, ונהיה כלי המחזיק ברכה לצאצאינו ולצאצאי צאצאינו ולגוי כולו
כוסי רויה
כה לחי
אישך האוהב
לרעיתי יונתי,
למי שיש אוזן קשבת לכל כואב וכל מתייסר
יהי רצון שתהיה לך אוזן קשבת לכל הזוך וכל הזהר –
להרמוניה האלוקית הטובה ומטיבה
הנשמעת בכל דור ודור.
ודור לדור ישבת מעשיך
ממני
האוהב
אלי
אור למהפך
מהפך אבלנו לששון
תוגתינו ליום טוב
טירוף נפשנו לשובה ונחת
במהרה בימינו
ושורש המהפך:
הארת הרוח של דור המחר
ושורש האור:
העמקת הרוח המתגלגלת מצורים וגבעות
רועמת כהרת עולם
לוחשת בסתר המדרגה
מתפוצצת באלפי ניבים
כמעט אובדת בשאון התהו
ומבין החרכים היא נקשבת
חברים שומעים את קולה
והיא שורשהעומק והיא שורש האור
ולך רעיתי, אוזן קשבת ולב מבין
ושליחות של עומק ושל אור
מבעלך המוקיר ואוהב,
אלי
לאלי,
...כי חשבתי עליך
זהו! יצאתי מזה!
אני יודעת שהייתי די מגעילה – ומסתגרת - ככה אני לעיתים, אני מנסה יותר ויותר להבין את הנטייה ל Isolation – איזם – חלק מזה אין מה להבין, אבל חלק מזה בהחלט שלילי – בריחה.
לא הבנתי את הכל עד הסוף – אבל אני בתהליך.
מצאתי את הכרטיס ברכה הזה – הזדהיתי עם הצפרדע (Slimy, Grumpy, קפצני...) אבל גם עם הצצה החוצה מתוך הסתגרות – ובעיקר הזדהיתי עם החשק לחייך שוב!
שלום!
הצפרדע שלך.
לרעייתי אהובתי,
אז מה אם זה קצת מאוחר וכבר שכחת את יום ההולדת,
ועוד הרבה דברים בקלחת זמן חירותנו, שבא וחלף בחידוש וסערה
ועליות וירידות - והכל כהרף עין.
בירושלמי שואלים למה לא אמרו ישראל שירה בט״ו בניסן
ומשיבים שזו תחילת הגאולה, ושירה על סיומה נאמרת.
וכך כ״א ימים מהחודש הזה לכם וכל י׳ דברים שארעו ברח׳ ניסן,
והאחד עשרה שרק אנחנו יודעים - ועד היום הזה המסכם ומסיים
את הראשית, שממנה תוצאת חיים וחידוש לכל השנה כולה.
ורק רציתי להגיד כמה שאני מודה לך ומתפעל ממך ומעריך את כל
מאמצייך הפיזיים והרוחניים, הפסיכולוגיים והנשמתיים,
וכל כשרונותייך, וכל ניגונייך, וכל אהבתך, וכל שגעונותייך, וכל צחוקים,
ואפילו דמעותייך.
ומאחל לך ולנו שנדע ברכה ושלווה ואושר ורוגע ותורה ויראה, בתוך כל נבוכי עמו יתברך.
בעלך האוהב תמיד ומעריך עוד יותר
אלי
ג׳ ניסן תשנ״ג
אין לך כלי המחזיק ברכה אלא השלום.
לרעייתי יונתי,
בהגיעך לבינה, ובינה יתרה הנשית,
תשורה קטנה, מידה כנגד מידה,
תמורת כשרונך לצחצח וללטש את הכלי המחזיק ברכה,
גם אם עולה הדבר לעיתים ביוקר.
ויהי רצון שלפי גודל הכלי ונקיונו, כן נזכה, אנחנו וכל עמנו
בברכת ה׳ הכבירה והשלמה.
בעלך האוהב
א׳ ניסן תשנ״ח
לאמא יקרה לנו,
הגעת סוף סוף למדרגת מה אני
וגם אם תקבלי עליך את היום במגב ומטאטא
הרי תדעי שמותר האדם מכל אלה
אשרי העם שככה לו
ואת אמא ביחוד
בהסירך הלוט
יהל אורך על כולנו
המשפחה האוהבת
לאמא
יהי רצון שכד השמן לא יחסר
בין צלול יותר, בין צלול פחות
ומאורו נזכה לתת כבוד לערכי החיים
וקודש, גם אלה שאדם דש בעקביו.
באהבה
אבא
כ״ט מנחם אב תש״ס
לאלי היקר,
הגעת ליום הכואב
שאתה בטח די לא אוהב
אך הרי זה רגיל
לא דבר מתסכל או כוזב!
העיתוי כאן מאוד מעניין
ולך הוא מתאים ומאפיין
החיבור כביכול
בין קודש לחול – בין ״דרור״ לבין ״עול״
לכאורה הוא מטריד ומעצבן
אך מי כמוך מבין
שאין כאן סתירה מכל מין
מסתבר שהחול
בהחלט גם יכול
לינוק מן הקודש העדין
ובעת שרוחך שטה מעל
והגיגיך מרחפות בחלל
תתבונן בציור
הנפלא מתיאור (כתוצאה מניעור)
שהחול תוך השמן (משול לתורה) סלל!
אוהבת וכו׳
אני
ערב ראש השנה תשס״א
בתוך קלחת ההכנות הגשמיות והרוחניות
בתוך סערת הרוחות
תסבוכת הנפשות
ערבובית הקטן והגדול
הנשגב והשפל
ומתוך צפיה אדירה ליום האיסוף
רחמנא ניצלן מפיזור הנפש
השופר המקבץ את המחשבות והרגשות
המכנס את התפילות והגעגועים
בתוך כל אלה, מצאתי בי נקודה קלילה
צפה ועולה, פורחת ומעופפת, של אהבה פשוטה.
לא מסובכת. לא מורכבת. לא כבדה ולא מזוייפת.
פשוט להגיד - ב״טבעיות״ - אני משוגע עליך.
למה? ככה. פשוט אין. זהו..
אני
כתיבה וחתימה טובה
ר״ח אלול תשס״ב
לאשת חילנו היקרה,
בין נחמה לתשובה
אורות מאופל
ניגון מנהי
העומדת על פקודת הלידה
על הישועה ועל הנושע
ומן הפרט אל הכלל
מי כמוך ישראל עם נושע בה׳
מאישך האוהב
המשתאה מרחוק
אני
ערב ר״ח כסליו תשס״ג
ליונתי רעייתי נוות ביתי האהובה,
כולי התפעלות והערכה למאמצי
בשר ורוח שלך, בשביל השבת הנפלאה
והבן הנפלא שגידלת, ובכלל,
משהו קטן לבשר
משהו קטן לרוח
לרוח - לקבוע מסילה ודרך
לבשר - להבטיח שתגיעי בזמן
מבעלך האוהב תמיד
ועכשיו יותר מתמיד
ותמיד יותר מתמיד
״ד ניסן תשס״ד
ליונתי בחגוי הסלע
מה יפית ומה נעמת
קומי לך מסתר המדרגה
הגשם חלף הלך לו
נסו הצללים
תתחדשי לך רעיתי יפתי
ואתך כולנו כולנו נתחדש
באור חדש על ציון
אור פני ה׳
אור תורת חיים
אור אהבת חסד
ומתוך מאפליות נהורים
נהרי נהורים מבהיקים
אור של רפואה ותשובה
אור של גאולה ונחמה
ונזכה כולנו כולנו בכלל ובפרט
להשתחרר מכל מה שצריך להשתחרר
דודך