top of page

שנים שבהם הדלת הייתה פתוחה לארוחות שבת, חגים וחול, לשיחות משבר ושיחות חולין

איתמר שקד

בן מאומץ


אלי ודינה היקרים

אבא ואמא יקרים

האבא ואמא הרוחניים שלי.

14 שנה שבהם זכיתי לגדול על תורת ישראל ואהבת ישראל בביתכם.

שנים שבהם הדלת הייתה פתוחה לארוחות שבת, חגים וחול, לשיחות משבר ושיחות חולין.

האור שבלב תמיד היה דולק וכל אורח בשמחה מתקבל

החינוך של אהבת חינם ומורשת עמ"י.

הזורע - לעונה,

הנוטע - לשנים,

והמחנך - לדורות.

כל פעם באביב, היינו מחכים לראות את הפרחים שאלי זרע,

ודינה הייתה עוזרת לו בסיקול האבנים.

עצי הפרי ששתלתם בגינה בעמל וביזע.

שני מחנכים דגולים אשר העמידו תלמידים הרבה - אשר חינכו בביתם ובבית מדרשם.


בכ"ה בשבט נפגשנו כולנו.

שולמית, אחותנו הקטנה, אשר כבר לא יזכו להכניסה לחופה.

אחותנו הגדולה, בת שבע, שהגיעה עם הנכדים המתוקים שכל כך אהבו,

צבי וטליה, אשר הוריהם זכו לשמוח בהכנסתם לחופה,

נחמה ומבשר הקטן, שסבא לא חסך תמונות מנכדו ברגעיו הראשונים.

תמונות שאבא מאוד אהב לצלם את ילדיו ונכדיו,

הנציחו את קרן האור והאושר ביום משפחתי זה.


הפסנתר שדינה כל כך אהבה כבר לא יתנגן בכניסה לבית.


שנזכה לגדל בנים ובני בנים ולראותם עוסקים בתורה כדרך האבות,


ובימים קשים אלו שנזכה לראות בבניין הבית,

ושתשרה אהבת חינם ולא שנאת חינם בעם ישראל.






תיוגים:

6 צפיות

Comments


bottom of page