רציתי לספר ולתאר כמה עצובה אני וכמה מבולבלת... ובמקום כל זה אני פתאום מתמלאת שמחה
חליפת מכתבים בין דינה לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
הרב אלי ודינה היו מחנכים ליצירתיות מחשבתית ומעשית; מחנכים בעלי עומק ואופק, אשר בנו בנפשות כל הפוגש אותם מבט ארוך המחובר אל הנצח, יחד עם רגישות ואכפתיות לפרטי ההווה.
יחסם החם, השמח, הכן, הנותן מקום לכל אדם באשר הוא, משך אליהם את כל מי שפגש אותם, אנשים מכל הגוונים ומכל הסוגים. הרב אלי ודינה זכו בארבעה ילדים: בת - שבע, צבי, נחמה ושולמית.
לרבנית דינה היתה בעיית לחץ דם, והמליצו הרופאים שלאחר הריונה הראשון לא תיכנס שוב להריון. דינה עברה ניסיונות הריון רבים, עברה שבע הפלות ושני ילדים שנפטרו סמוך ללידתם.
נסיונות אלו, עם כל התמודדותם, בנו לא רק דמויות בעלות אישיות מיוחדת וזכה אלא גם זוגיות כזאת שאליה אנו נושאים את עינינו.
כמו בחייהם, שהיו יחד בכל, כך במותם – הרב אלי ודינה הי"ד נרצחו בערב שבת קודש, פרשת פקודי תשס"ג, בביתם, בעיצומה של סעודת שבת. נשמתם צרורה בצרור החיים.
מתוך הספר ״שחר אבקשך״, לרכישה
מובאים כאן, לחיזוק ועידוד, חליפת מכתבים בין דינה לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל המכתבים המובאים כאן נכתבו לאחר שהרופאים הודיעו לדינה כי יש חשש שהעובר הנישא ברחמה איננו מתפתח כראוי, ויש חשש של הפלה.
מכתב מדינה לרב צבי יהודה
יום חמישי, ראש חודש אדר מרבים בשמחה!!
לכבוד הרב שליט"א
תודה תודה, רב תודות לרב על מכתבו המשמח והמעודד.
אני כותבת שוב כי כפי שכבר כתבתי, עצם הכתיבה, ומשך הכתיבה, מחשבת הכתיבה, בעצמם מאוד מחזקים ומייסרים ואני אפילו מתמלאת שמחה בכתיבה.
עדיין אני שוכבת בבית חולים והיום בישר לי הרופא שלפי הבדיקות והמעקב וכו' נראה לו שהעובר אינו מתפתח ושיהיה צורך לסיים את ההיריון, אמנם המסקנה היא לא סופית והוא המליץ לחכות עוד יום ולראות איך יצאו אותן בדיקות מחר, ואני מצדי מאוד התעצבתי מידיעה זו וקשה לי לא לבכות הרבה, כי לא האמנתי ואני עוד לא מאמינה שככה יסתיים הדבר.
אלי כל הזמן אומר לי, ואני משננת לעצמי, ״אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים", ועוד בראש חודש, חגן של נשים, ועוד בראש חודש אדר המרבה שמחה, אני מלאת תפילה ואפילו אולי הודיה לקבייה שהחיינו וקיימנו והגיענו עד כאן.
פתאום תוך כדי כתיבה לרב בו רציתי לספר ולתאר כמה עצובה אני וכמה מבולבלת ואיך אני רק נכנסת לחשבונות קטנים קטנים על כמה שרציתי הרבה ילדים, ומתי יהיה לי עוד תינוק להניק, וכמה שמחתי בהריון זה מהתחלתו... ובמקום כל זה אני פתאום מתמלאת שמחה. בלי מחשבות ובלי הסבר ובלי שום דבר, כמה טוב לי!!!
רבי, תפילתי היא שהרגשה זו וכל המחשבות והכוחות הטובים לא יעזבונו לעולם (ושבימים ובשבועות הבאים אלמד לבסס הדברים בשכל ומשם לכל כולי, ולבעלי ולמשפחתי היום ולדורי דורות על מנת להרבות שמחה, שמחה אמיתית ואהבה שלמה וקידוש ה' בעולם.
ויהי רצון שבתוך כל עם ישראל נזכה להביא זרע קודש בנים ובני בנים המקדשים את ה' במלוא מובן המילה, ושיצליח את ההיריון זה ויגדל ויתפתח ויתחזק העובר שלי שיולד בשעה טובה ויבשם את העולם בברכה גדולה.
איזה פלא איך שניגשתי לכתוב, ואיך כתבתי!
ד' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תייסרני.
מכתב מהרב צבי יהודה לדינה הורביץ
ב"ה
ג' אדר התשל"ח
דינה היקרה והנכבדה מאוד,
לא לך, לא לך מצבי רוח כאלה, במלוא מרחב הדעת והארת אמונת אומן נאדרה – בקדש, מופלאה, ונשגבה את כולך הלא שואבת ומהודרת חוסן - ישע ונחת רוח כראוי וכהגון לך, בימים מרוממים אלה, אשר כולנו מודרכים וניצבים לפני ה' אלוהינו בתוקף אמונת - בטחונו, להיותנו מרבים בשמחה, על אחת כמה וכמה הלא הנך מוכנה ומזומנה באמיתת הבינה היתירה, כתוקף דברי חז"ל, להיות כולך נחת רוח ושלווה משוכללת בצפייה הברורה להופעת כל חסד נעם תפארתנו, ולששון מעיינותינו הנמשכים ומתגלים בהתחדשות ימינו כקדם וכהנה וכהנה בעה"י.
בהמשך שפע הברכות השלמות ממקור אמירתן בתורה וממרום עיר תפארתנו הנקראת בשמו של הקב"ה וכל תעצומות עוזו אשר איתך כולך ברוך השם,
נאמן בטחונך,
צבי יהודה הכהן קוק.
מכתב של דינה הורביץ לרב צבי יהודה
בסייד, יום ב'
לכבוד הרב שליטייא
לפחות לכתוב את הדברים שמתרוצצים בי ומבלבלים בי, ומונעים ממני להתעורר ולהסתכל הסתכלות ישרה, אבל זה לכל הפחות קצת יקל.
אני בהריון, ויש סימנים להפלה צפויה. הטיפול הרפואי מצוין ומבחינה זאת יש לי ההרגשה שאני בידיים טובות. המצב הוא כך שאין הרבה מה לעשות, רק לשכב ולחכות ולראות איך יפלו הדברים. אבל מבחינה נפשית אני באופן כללי די מבוהלת והפחד ממה שיהיה משתלט עלי לעיתים.
הייתה לי הפלה בעבר, לפני שנתיים וחצי בערב יום כיפורים, מחוסר צוות רפואי וצירוף של כל מיני סיבות אחרות. עברתי אז סיוט ממשי, פיזי ונפשי. קשה לי להשתחרר מזיכרונות אותו מאורע שהיה כה דומה בהתחלתו, ומהשלכות מהעבר להווה.
זה כאילו שכל הטיפול ה׳על רפואי׳ שקיבלתי אצל הרב, היה צריך להתנסות במציאות על מנת להתבסס. שהכוחות שיש בי ובמיוחד הכוח להתגבר על הפחדים, הגבורה ואומץ רוח, יתחזקו ויתגלו ויתפסו את מקומם המרומם והראוי.
לצערי אני חלשה בגוף וברוח. השכל לא מתואם עם מה שליבי מרגיש, והתוצאה היא זמנים של הקלה ושמחה מזה, וזמנים של אימה ועצבות מזה. אני מנסה להתחזק על ידי לימוד עם בעלי, אבל אני לא רוצה לתפוס את הדברים בשטחיות. השכל כבר יודע, אבל אני רוצה לתפוס את הדברים באמיתיות, בעומק בחיים, שאהיה שמחה, גיבורה ו [בעלת] בטחון.
היו לי רגעים, שלוש פעמים ביממה שחלפה, שלשנייה חשתי מאוד מאוד את הכוח לגלות את מה שיש בי באמת תוך כדי הסיבוך הזה. אבל רגעים אלה חלפו בלי להשאיר רושם גלוי.
אני מאמינה ומתפללת שפעלו. ועוד איך פעלו, אבל רוב הזמן הכמותי דואגת ופוחדת ומרוכזת מאוד מאוד בעצמי. כאילו שיש בי מחיצות מסביבי שלא נותנות לשום השפעה... עם הכל ומכריחות אותי להפנות פנימה פנימה במובן כללי.
איך להתגבר במלחמה הזאת בסערה הזאת? ואיך להגביר את הטוב באמונה באומץ על הפחד והאימים?
איך להגיע לאותו מישור של שמחה ושלווה פנימית שפועל טוב, רק טוב, ולצאת מהפחדים שמביא לידי הגשמת הפחד ??
מכתב מהרב צבי יהודה לדינה הורביץ
ב"ה
יום שלישי שהוכפל כי - טוב, כ"ח אדר מרבים בשמחה התשל"ח
ממקור הברכות האמורות בתורה כל שפע הברכות השלמות והנאמנות.
לכבוד הגב', אשת - החבר מרת דינה הורביץ שתחיה ותחיה לאוי"ט.
חזקי ואמצי, והמלאי כולך אמונת - בטחון בתקף נעם ישע ד' אלוקי חסדנו, העונה לכל אשר יקראוהו באמת, וסרו כל הפחדים והחששות, שאין בהם ממש, ויתגלו ויקוימו כל הרננות והששונות, מאמתת הארת מעינותיהם, לשמחת לבבות ונפשות כולנו מצפי הישועה הנמשכת ומופיעה.
צבי יהודה הכהן קוק.
מכתב נוסף מהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל לרבנית דינה הורביץ הי״ד
ב"ה
כ"ה אדר ב התשל"ח
ממקור הברכות האמורות ומובטחות בתורה כל טוב וברכה לך דינה היקרה והנכבדה מאד, במרחב דעתך והארת אמונתך הישרה והבהירה, חיזקי ואימצי, וחזקי ואמצי בכל תקף וחוסן ישע ד', להיותך משוגבה ומכוננה לקבלת קליטת שפע הברכות והישועות ממקורן הנאמן, בהופעת ממשיותן הקבועה וקיימת ומסודרת, בנעימות עתידות הצלחת הימים הבעל"ט ועכ"י, לאורך ימים טובים ומשמחים ומרוננים בהארת פני צור חסדנו ב"ה להתחדשות עתידותיכם המאושרים בע"ה.
מלב ונפש נאמנכם, בצפיית ראיית הישועה השלמה עועכ"י.
צבי יהודה הכהן קוק
מכתב של דינה לרב צבי יהודה
בס"ד
יום ג' אלול התשיימ
לכבוד הרב צבי יהודה שליט"א כפי שאלי הזכיר לרב, אני בהיריון, ועקב סיבוך שכבתי שבוע וחצי בבית חולים. במשך הזמן הזה עשו את כל הבדיקות הנדרשות והחליטו שחייבים לסיים את ההיריון כיוון שזה לא מתפתח כראוי. בקשתי שיעשו את הבדיקות עוד פעם אחת, והרופא לא התנגד והפעם התוצאות יצאו חיוביות כלומר שההיריון אכן מתפתח. שיחררו אותי וציוו עלי רק לשכב במיטה בבית.
עכשיו, אחרי יותר מחודש שאני שוכבת (ובזמן הזה עשיתי עוד בדיקות, כולן היו בסדר) ביקרתי אצל הרופא, הוא בדק אותי ואישר לי שבכל אופן אין התקדמות, ולדעתו אין מנוס מאשר לסיים את ההיריון – אמנם יעשו עוד בדיקה אחרת – אבל הוא לא נותן הרבה סיכוי.
אני מרגישה בסדר באמת. אני... כמובן שאני מאוד מאוד מצטערת מהבשורות הפתאומיות והמפתיעות.
ברצוני לבקש מהרב שיתפלל בעד הצלחת ההיריון ושנזכה להוליד בזמנו תינוק או תינוקת בריא ושלם בגופו ובנשמתו, ושנזכה לחנכו ולגדלו לתורה ומעשים טובים וקידוש ד' בכל מלא מובן המילה. ואהבת הי וישראל עמו ואריכות ימים.
דינה