top of page

פתאום אני שומעת רעש של בנות, הסתכלתי וראיתי ממעלה הרחוב את כל כיתתה של דינה רצה ודינה רצה יחד איתם

תמונה אחת כל כך אופיינית לדינה. יום אחד יצאתי מהבית שלי לרחוב ופתאום אני שומעת רעש והמולה של בנות, הסתכלתי וראיתי ממעלה הרחוב את כל כיתתה של דינה רצה ודינה רצה יחד איתם כאילו היא ילדה אחת מהם.


זה היה כל כך אופייני לה. מצד אחד היה לה בגרות מאוד גבוהה והיו לה ניתוחים מאוד מאוד מיוחדים ובוגרים ומצד שני היא יכלה להיות באופן כל כך טבעי הילדה עם הבנות.


זה היה פשוט מדהים וכל כך מתוק.


מאז הרבה פעמים אני משקיפה על הרחוב ורוצה לראות את דינה עוברת בו, זקופה, עדינה, נעימה. אני ממש מתגעגעת לראות אותה, את התנועה הזו שלה.


הרבנית רות ולדמן



bottom of page