וכשהיה מביט באשתו, היו עיניו ככוכבים נוצצים וגופו מקרין אהבה וחיוכו הנצחי היה מתרחב וכל פניו אור.

רבי אלנתן בן רבי משה אליהו היה אומר: כל שלא יודע לצחוק על עצמו ברגעי שיא וברגעי שפל, ישאר תקוע ולא יוכל לנוע הלאה.

הוא היה אומר: כשאתה בעמל, תעמול עד הסוף וכשאתה בנופש, נפוש עד הסוף ואל תשכח להתבונן בפרחים ובניצנוצי הכוכבים.

וכשהיה מביט באשתו, היו עיניו ככוכבים נוצצים וגופו מקרין אהבה וחיוכו הנצחי היה מתרחב וכל פניו אור.

דינה אשת אלנתן קיבלה ממנו. היא הייתה אומרת: ידע האדם לשיר לפני שהוא למד לדבר, ולרקוד לפני שהוא ידע ללכת והיתה יודעת להקשיב לשיר שמאחורי המילים ולראות את התנועה הנסתרת.

היא הייתה מקשיבה לכל הפרטים הקטנים ומתפעלת ומתרגשת ומחבקת.

הם היו אומרים: הווה ביתך פתוח לאורחים, ויהיו עניים בני ביתך, ואמץ כל יתום ואל תלחץ מניקיון ואוכל כי לא לכך הם באים.

בת שבע (הורביץ) סדן