הרב אלי מספר על המשבר הראשון שלו עם דינה

כשרצה לתאר לנו את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל השתמש במשל הבא:

בלילה. אחרי שהיינו נשואים כמה ימים, אמרתי לה: "אולי נצא לטיול בלילה?".

היא ענתה לי: "לטייל? בלילה? אני שונאת לטייל בלילה".

שאלתי: "אבל,

"לפני החתונה נהגנו, אשתי ואני, לטייל ביחד מ"מרכז הרב" ל"מכללה" הלוך וחזור ומאד אהבתי את זה. ולאחר החתונה ישבנו אני ודינה והצעתי לה "בואי נטייל שוב כמו לפני החתונה" - והיא אמרה "אבל אני שונאת לטייל"! ואני שואל אותה:

"אבל, למה לא אמרת לי קודם לפני שהתחתנו?"

"לא שאלתַּ" משיבה דינה

בשבת הראשונה שהיינו לבד והגיע תור 'זמירות השבת', הגיע המשבר גם מהצד השני.

ברגע שהתחלתי לשיר את הזמירות אשתי פרצה בבכי. אשתי היא מוסיקאית, והיא אמרה לי: "כל חיי חלמתי להתחתן עם חתן שאשיר איתו זמירות שבת, ואתה שר ומזמר כמו צפרדע צרוד".

השבר הזה הוא שסולל את הדרך לחשיפת עומק יותר גדול, לחשיפת הקשר האמיתי שבין האיש לבין האשה. עם הזמן צריך ללכת ולהתברר שכל הסיבות החיצוניות, והמניעים החיצוניים הם אינם אלו העומדים ביסוד הקשר שבין האיש לבין האשה, יסוד הקשר הוא "זאת הפעם עצם מעצמי".

כך גם הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, בתחילה תולים אותו בסיבות חיצוניות, אבל ככל שעובר הזמן והסיבות החיצוניות נופלות, הולך ומתברר שיסוד הקשר הוא הרבה יותר עמוק, ישנה אחדות הוייתית בין עם ישראל לארץ ישראל ממש כמו איש ואשה. "הרי את מקודשת לי מולדת".

שירה אלמליח שעשתה שרות לאומי בקרית ארבע מספרת על הסיפור הזה:

זכיתי להכיר את דינה שסיפרה לנו, בנות השרות הלאומי בקרית ארבע, איך היא הכירה את הרב אלי. איך שהיא אהבה לשיר וכמה שהוא היה זייפן וכמה שזה החריד אותה בהתחלה. כמה היא דאגה לגבי חוסר ההתאמה הבסיסי הזה.

ועל איך הם בילו שעות ביחד והיא חשבה וחשבה איך היא תתגבר על הפער ואם זה בכלל אפשרי ובאיזושהי נקודה היא הבינה שזה חסרון אצלו שהיא בוחרת דווקא להתגבר עליו כי היא תוכל לשיר יפה עבור שניהם.

הסיפור הזה עשה לי הרבה מאוד סדר בראש לגבי בן הזוג שלי באותה תקופה, שהיו בינינו פערים מצד אחד ומצד שני הרגשתי שאני רוצה להיות האישה שלו ושהוא יהיה האיש שלי ושזה יהיה דומה לזוגיות שיש הרב אלי ודינה. ודאגתי אם זה יהיה בכלל אפשרי עד ששמעתי את דינה עם הסיפור הזה על הרב אלי הזייפן שעזר לי להבין מה תפקידם של פערים בזוגיות ושבעצם ממש לא ברור שהם מפריעים לזוגיות ושאולי הם דווקא החלק היפה שבה. והתחתנתי עם בן זוגי ואנחנו נשואים באושר גדול כבר כמעט 17 שנים ואני חושבת על הרב אלי ודינה ועל הסיפור הזה לעיתים קרובות מאוד.