top of page

הסיכוי לשלום

All we are saying is: Give peace a chance

כל שאנחנו אומרים: תנו סיכוי לשלום


"וַיְרַפְאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו נ יד).


מדברים שלום. ומדברים... ומדברים... ומדברים...

יש תנועת שלום, ומחנה השלום,

יש תהליך שלום (בבקשה, לא לנשום),

יש שלום כערך עליון ולהשתחוות אפיים ארצה),

יש "דור שלום" ו"שלום לדורות".

יש שלום חס ושלום קר.

יש שלום עכשיו ולעזאזל מחר,

יש שיר לשלום,

יש אפילו מגדל שלום.

אבל מה לעשות, אין שלום.


"וַיְרַפְאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי' - נביאי השקר והכהנים רפאו את שבר עמי עַל נְקַלָּה' - כלומר על אמירה נקלה שאין בו ממש 'לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם' –

הם אמרו שלום, והנה אין שלום, כי הנה האויב בא יום יום"

(פירוש הרד"ק שם).


התרפסות, התנצלות - בשביל שלום

וגל ההסתה גואה מיום ליום


אז ׳נסביר׳ את עמדתנו

נזחל על גחוננו

נעקור את ישובינו

נקרע את עמנו

בשביל שלום

בשביל קץ המלחמות, ההרג, הדם, השכול.

עידן חדש,

מזרח תיכון חדש,

עולם חדש,

משיח בא,

והיד מונפת על בירתנו

והחרב מונחת על צווארנו.


"אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר, הַמָּה לַמִּלְחָמָה" (תהילים קכ ז) –

"כאשר אדבר אליהם שלום, המה מתעוררים למלחמה"

(מצודת דוד שם).


״אוי למשטר שמדיניותו מגומגמת וחסרת עוצמה,

אוי למשטר הכובל ידי צבאו,

אוי לו כשהוא פוגש אויב שמכיר רק את חוק הכוח.

כל חולשה במעשה, כל רפיון במאמץ - מטה את הכף לרעתו,

וגם מכה קלה דיה להפילו ארצה".

(קלאזוביץ, איש צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית, בספרו "על המלחמה" ספר 3 פרק 16)


אין אנו תלמידי פון קלאוזוביץ.

אין אנו מאמינים ש"המלחמה היא המשך המדיניות, בדרכים אחרות"

(לגיטימיות),

המלחמה תועבה היא לנו.

בכל מאודנו שוחרים אנו שלום. שלום אמת, צודק, בר קיימא.

ובכל מעשינו מתקדמים אל עבר המלחמה הקשה.


מה נוכל אנחנו לתרום לשיח השלום?

מה אפשר לומר שלא נאמר?

מה אפשר לשיר שלא הושר?


נִכָּנֵס פנימה. לבית המדרש.

לשמוע דברי מלך. מלך מלכי המלכים ששמו שלום;

ונספוג את אור תורתו אשר דרכיה דרכי נעם,

וכל נתיבותיה שלום;

ומתוך כך תתברר הדרך,

ונפשות איתנות תיוולדנה.


לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי

(תהילים נא יב)


מתוך ״יום הדין״

הרב אלי הורביץ



bottom of page