הילדים כבר באוטו, ואת שואלת כל אחד מה שלומו ואיך היה בגן

יום שלישי, היום שאמא מעבירה שיעור על חינוך ילדים בגיל ההתבגרות. השעה עשרה לאחת בצהרים. אני כבכל יום שלישי בשעה הזאת באוטו, בדרך לאסוף את הילדים מהגנים, יודעת שבתוך כמה דקות הטלפון יצלצל, זאת תהיה את, אמא שלי, אני אענה ואשמע את הקולות של הנשים שעוד נשארו להודות, לשאול שאלות ולהוסיף בירור לגבי הדברים שנאמרו בשיעור, ואת תאמרי: "רק רגע", ואני ארגיש את חיוכך הנבוך דרך השפופרת ואז תגידי להן "תודה רבה" בקולך הנעים.


"אמא, איך היה ?" אני שואלת, יודעת על כל שעות החשיבה וההכנה מאז אתמול בערב, ואת אומרת בסגנונך הפשוט: "אני לא חושבת שיש לי מה לחדש לנשים כאן, הן בטח יושבות ומקשיבות לי כי לא נעים להן..."