top of page

המורה דינה היתה המורה היחידה שהרגשתי שבאמת רואה אותי

מעיין צדוק

המורה דינה המופלאה היתה המורה שלי, המחנכת בי"א -י"ב.

לא כל כך מצאתי את עצמי אי אז באולפנא. לא התאימה לי המסגרת, ובכל הזדמנות דאגתי להיעלם מהשטח..


המורה דינה אף פעם לא הביעה כעס, תמיד הבינה לליבי וצחקה שנולדתי בדור הלא נכון... ״היית צריכה להיוולד בשנות ה60״ לטענתה, ו״להיפגש איתי בוודסטוק״.



המורה דינה היתה המורה היחידה שהרגשתי שבאמת רואה אותי, שאפשר לתת בה אמון מלא. שלא מפחדת ללכת עם האמת שלה ויהי מה.

והכל עם חיוך מתוק וקול עדין וחיבוק רך.



פעם אחרי פעם הצילה אותי מהעפה הביתה,

ובכיתה י"ב אירגנה לי יום חופשי קבוע מהאולפנא "בתנאי שתעשי איתו משהו טוב ומשמעותי". אז הלכתי לראשונה ללמוד ציור.


זוכרת גם את הסלון שלהם, עם הציור הענק היפיפה של עמק החולה,

את הסיפורים המיוחדים, את הצמח שטיפס על כל התקרה,

את האהבה והפשטות והעומק.

געגועים.

מעיין צדוק



Comments


bottom of page