top of page

הוא צחק וצחק עד דמעות ולא הצליח לעצור בעצמו. כאשר נרגע, פנה לאותו אברך ואמר לו...

הגיעה אליי קבוצת תלמידים מישיבה אחת, וביקשה שאתן שיעור בפרשת השבוע, שהייתה אז פרשת בראשית. פתחתי את השיעור, וראיתי חיוך ציני, על פניו של אחד מהם. שאלתי אותו:

״לשמחה מה זה עושה?״,


הבחור הסביר לי שהוא שמח שסוף סוף הוא עומד לשמוע מעט נושאים כלליים ולהרחיב את האופקים. הוא טען שכל הזמן הרבנים מדברים על עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל - הוא שמע זאת שוב ושוב בתנועת הנוער, בסמינריונים ובישיבה התיכונית – והנה סוף סוף פרשת בראשית, פרשה אוניברסלית העוסקת בכלל האנושות.




אמרתי לו שדבריו מזכירים לי מעשה שהייתי עד לו. אברך אחד, תלמיד חכם בעל סגנון אקדמאי, ניגש יום אחד אל הרב צבי יהודה ושאלו בתמימות האם הוא מוכן לעסוק בשיעורו הקרוב בנושא כללי. הרב צבי יהודה נשא קודם לכן הרצאה מאלפת על קדושת ישראל וסגולתו, ואותו אברך הרגיש כי הוא שמע כבר את הדברים פעמים רבות מספור. "אולי פעם אחת", ביקש מרבו, "ידבר הרב בנושא אחר, כל כך הרבה נושאים מרתקים יש בתורה מעבר לקדושת ישראל"!


הרב צבי יהודה התגלגל מצחוק במשך דקות ארוכות, הוא צחק וצחק עד דמעות ולא הצליח לעצור בעצמו. כאשר נרגע, פנה לאותו אברך ואמר לו - "דיברתי מאות ואלפי פעמים על סגולת ישראל וקדושתם, ועוד אדבר על כך אלפי פעמים נוספות, והלוואי שמכל אלף אלפי הפעמים הללו תבינו אפעס משהו, ולו משהו אחד קטן...".


הבחור לא השתכנע מהסיפור, ולא נותר לי אלא לגשת לפרשה, ופשוט להראות לו מה באמת כתוב בפנים: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".


במבט פשוט נראה שפרשת בראשית שייכת לצד האוניברסלי – לא מוזכרים בה עם ישראל, תורת ישראל, או ארץ ישראל.

אך כאשר פותחים את פירוש רש"י על החומש, רואים שהוא קרא את הדברים באופן אחר לחלוטין: " 'בראשית' - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת 'ראשית דרכו' ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו' "...


אם כן, כבר בתחילת התורה, בפרשת בראשית הכל כך אוניברסלית וקוסמופוליטית לכאורה, מעמיד רש״י את הכול על שלושת היסודות הישראליים: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.


מתוך ״צור חוצבתם״

הרב אלי הורביץ



bottom of page