top of page
  • צבי

הבית המבולגן

אבא, היה נוהג לספר סיפור על בחור ישיבה צעיר שהתחתן עם בחירת ליבו האחת והיחידה, אך מהר מאוד הפריע לו שאשתו לא מסודרת כפי שהוא ציפה. לא שהיא הייתה בלגניסטית, ההפך, היא היתה מאוד חרוצה ומסודרת, אבל הפריע לו שהיא לא תמיד מסדרת את הגרביים בדיוק לפי הזוגות.


באחד הימים ניגש הבחור לרבו בבית המדרש וסיפר לו שמאוד קשה לו ככה עם אשתו. עד כדי כך זה מפריע לו שהוא חושב להתגרש ממנה. הרב השיב לבחור ״בוא אלי הביתה היום בחמש אחר הצהריים ונשוחח על זה״


כאן מגיעה החלק הכיף שאבא היה מרחיב דקות ארוכות ודרמטיות להנאת כל השומעים

הרב חזר לביתו, דיבר עם אשתו בנחת ושניהם קראו לילדים לסלון ״יש לנו משימה בשבילכם, צריך לעשות אותה בזריזות ולסיים עד חמש״. הילדים שרגילים היו לכבד את אביהם וממילא לא היה צורך לזרז אותם, הקשיבו לפרטי המשימה.


הרב אומר לבנו הגדול ״יענקלה, אני רוצה שתוציא בבקשה את כל הצלחות והכלים מהארונות במטבח ותפזר אותם בכל הבית״.

הבן מביט משתומם באביו, אך הרב כבר באמצע לחלק משימה לבנו בן השלוש ״נכון שאבא ואמא לא מרשים למרוח שוקולד על הקיר?״ הבן משיב ״כן״ ומחכה להבין למה אבא שואל. ״אני רוצה שאתה ואחותך תיקחו את ממרח השוקולד ותמרחו אותו על הקירות במסדרון, אחר כך תוציאו את כל הצעצועים ותזרקו אותם על הרצפה״.


בזמן שהילד מחייך להנאתו מהחלום שמתגשם, הרב כבר מצרף אחים נוספים ״חיים, אתה תיקח את הריבה והחמאה ותמרח אותם גם על הקירות, את הטיטול המלוכלך של הקטנה תשים ליד הדלת של הבית ותפזר ברחבי הבית קליפות בננה״.


ואבא ממשיך לתאר ולהמחיז את החגיגה ואנחנו נהנים ומתגלגלים מצחוק

״ישראל, אתה ותמר תהפכו את כל הכיסאות, תדאגו שלא ישאר בבית שום כסא עומד, אחר כך תפזרו גרביים בכל מקום, תוציאו את כל המגרות במטבח ותפזרו גם אותם על הרצפה בכל הבית.


הילדים כבר השתכנעו שאבא שלהם ׳השתגע׳ אבל הזדרזו לעשות כמצוותו וניגשו מיד למלאכה. הם עבדו במרץ, פיזרו, הפכו ומרחו. הרב ואשתו נעזרו בילדים להפיל את השולחנות על צדם, להפוך את העגלות ולשפוך את כל תכולות הארונות בבית.


בחמישה לחמש, כשכבר בקושי היה ניתן לראות את רצפת הבית, הרב ואשתו שלחו את ילדיהם החוצה וניגשו בזהירות עם ספר וספלי תה לחדר בסוף הדירה, שם הם המתינו.


בדיוק בחמש, דופק התלמיד הדייקן בדלת, לאחר כמה דפיקות הוא שומע קול חלש מרחוק ״יבוא״. הבחור מתאמץ ופותח את הדלת בקושי, ומביט מבועת לתוך חלל הבית.


״הרב?״ קורא הבחור בקול מהוסס.

הרב משיב ״בוא תיכנס, אנחנו בחדר״.


התלמיד מנסה להתקדם צעד במסדרון עמוס שולחנות וכסאות הפוכים, נעזר בידו האחת בקיר הימני של המסדרון כשלפתע היד נמרחת בשוקולד, הוא כמעט נופל וממהר להעזר בידו השניה שנמרחה בריבה. האברך הצעיר מועד ומחליק על קליפת בננה ונופל ישר לתוך הטיטול המלוכלך. לאחר שהוא מצליח לקום וליפול כמה פעמים, התלמיד מדדה בקושי ואיכשהו מצליח לבסוף להגיע אל רבו שיושב בנחת על הרצפה בקצה החדר יחד עם אשתו.


מביט הרב בתלמידו ההמום, מחייך חיוך רחב ומזמין את התלמיד להסיט את ערמת הבגדים המסריחים שהילדים הוציאו מהסל כביסה. התלמיד מתיישב ורואה את אהבתם הקורנת של הרב ואשתו שהיו באמצע לימוד משותף, ובעודו מעורער הרב פונה אליו ״יופי שבאת, תזכיר לי על מה רצית שנדבר?״


התלמיד שלא ידע את נפשו השיב ״אהה, זה... לא משנה... זה כבר הסתדר, תודה״. הוא עזב במהירות את חדרו של הרב, ניסה לדלג מעל השולחן ההפוך, שהיה מרוח בחמאה, נפל לתוך קופסת נעצים פתוחה והתאפק שלא לבכות בקול רם. התלמיד המזועזע נעמד על כסא לא יציב ונפל לתוך קערת קמח.


בסוף האברך הצעיר הצליח לצאת מהבית. אחרי שהוא התנער קצת הוא רץ מהר אל אשתו, חיבק אותה חיבוק חזק ואמר לה כמה שהוא אוהב אותה וכמה שהוא מעריך אותה.


צבי הורביץ




bottom of page