דברי הרגעה של דינה לתלמידותיה בתקופת האינתיפאדה השנייה
בתחילת האינתיפאדה, תקופה שבה נרצחו יהודים בתדירות יומית. אנחנו הרגשנו כל כך חסרות אונים שלא רצינו לשבת בכיתה, חשנו פחד, בלבול, כאב...
דינה הקשיבה לנו וחייכה בדרכה העדינה, ואמרה את הדברים הבאים:
כתוב בספר שמות שלאחר נס קריעת ים סוף הובילה מרים את נשות ישראל בשירה וריקודים לכבוד ד' כהודיה על הנס הגדול. "ותקח מרים... את התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות טו, כ).
מאיפה היו לנשים כלי נגינה? רש"י עונה: "מובטחות היו צדקניות שבדור שה' עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים".
פה ניכר כוחם העצום של הנשים האלה הן יכלו לראות מעבר לכל השכול והעבדות זמן טוב יותר, זמן שלום, זמן שכל אויבנו יובסו, ואנחנו נוכל לצעוד בחופשי ללא פחד. זהו חזון שאותו לא ראו מעודן, אבל כ"כ בטוחות היו, שידעו שהסוף יהיה עצום, והוציאו איתם כלי נגינה.
אלישבע
