עלה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אתָהּ
כשחזרו המרגלים מלתור את הארץ, הם תארו לעם את הארץ. המרגלים העלו נימוקים הגיוניים ואמרו שאמנם הארץ טובה, אך ליושבי הארץ יש עדיפות צבאית, ואילו כלב רק ׳מפריך סיסמאות׳, אין הוא מציג תכנית צבאית הגיונית, אלא רק צועק ״ארץ ישראל שלנו!״.
כביכול, בעת ביקורו במערת המכפלה, הושפע כלב ממתיישבי חברון וחזר עם סטיקר שכתוב בו ״עֶלה נעלה וירשנו אותה!״... אין הוא מציג שום תכנית או אלטרנטיבה.
במבט מעמיק יותר, מובנים דברי כלב.
משל לאדם נשוי שחבר שלו הגרוש הציע לו שגם הוא ייפרד מאשתו מתוך שיקולי כדאיות. החבר אמר לו ״אשתך לא עובדת והיא מבזבזת כספים, הילדים כבר גדולים ואינם זקוקים לה״ וכו׳.
משראה החבר שהוא לא מצליח לשכנע את חברו הנשוי להתגרש, הוא הציע לו שישקול בעצמו את כל השיקולים בעד ונגד.
אם אכן יערוך אותו אדם רשימה של שיקולים בעד ונגד, הרי שבעצם עריכת הרשימה הוא מפספס את כל משמעות האהבה. יתרה מזו, גם אם מסקנתו תהיה שהשיקולים בעד המשך החיים עם אשתו גוברים על השיקולים שכנגד, סביר להניח, שהיא כבר לא תרצה להמשיך לחיות אתו.
מי שבודק את כדאיות הנישואין בשיקולים של בעד ונגד לא יודע מהי אהבה ומהי משמעותה של ברית הנישואין.
כך הדברים גם ביחס לקשר שבין עם ישראל וארץ ישראל. ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית, קשורה בקשר חיים עם האומה.
כתוצאה מהקשיים הצפויים, דנו המרגלים בשאלה האם כדאי להיכנס לארץ ישראל או לא. כלב לא הסכים להיגרר לדיון סביב שאלה זו ולכן לא ענה בנימוקים הגיוניים.
כלב בן יפונה עמד והכריז: ״עלה נעלה וירשנו אֹתָהּ, כי יכול נוכל לה!״ הכניסה לארץ ישראל היא עובדה קיימת שעליה אין דנים. את הדיון יש לנהל רק בשאלה איך לכבוש את הארץ? ולא בשאלה האם לכבוש את הארץ?!
הרב אלי הורביץ
Comments