ארבעת פתחי הלב של אברהם אבינו

ארבעת הפתחים שיש לאברהם הם פתחי הלב. ליבו של אברהם פתוח כאולם לכל אדם באשר הוא, על כל צרותיו וקשייו הנפשיים. גם אדם המלא כולו בכעס וקצף תמידיים, אדם שאין לו רגע אחד של מנוחת נפש ומרגוע, יודע שבליבו של אברהם יש מקום בשבילו, שהמפגש עימו ירגיע את רוחו הסוערת.


רות אחרת באוהל אברהם פתוחה לאדם ששקע בטומאה נוראה, בחטאים בעוולות איומות, עד שאיבד כל אמון בעצמו ובעולם, עד שאין הוא מסוגל אפילו לשער עולם אידאלי יותר, עולם נקי וטהור. גם הוא יודע את הכתובת הנכונה גם הוא יודע שבאוהלו של אברהם הוא ימצא את מי שירים אותו בציציות ראשו, יביע בו אמון מלא ויצעיד אותו אל דרך היושר.


רוח נוספת תהיה פתוחה לרווחה לכל נזקק, עני, רעב וצמא. ואף אותו אדם אשר איבד את טעם החיים שלו ואת משמעותם, גם לו יש רות פתוחה בליבו של אברהם, גם הוא יודע שאברהם יסייע לו למצוא ולגלות ערך לחייו בעולם. הדיבור של אברהם, הליטוף והחיוך שלו, כל אלו בכוחם להרים את האדם מעומק צרותיו ולהאיר את דרכו.


כאשר יושב אדם בביתו יחיד וגלמוד, לבד בעולמו, ומרגיש את כל כובד משקל הבדידות הנורא, הוא הולך לחברון ונכנס למעונו של אברהם. הוא יושב לידו, ואותו זקן פותח עימו בשיחה. לא חולפים כמה רגעים ואותו אדם חש פתאום שהוא כבר לא לבד בעולם, הוא מרגיש כאילו הוא יושב כעת לצד אביו, הוא רואה כמה אכפת לאברהם ממנו, איזו דאגה יש לו כלפיו. זהו כוחו