top of page

אלי, טובי מאוד התעודדה אותי בכלל, ויש לי כל כך הרבה להגיד לך, אבל כפי שאתה רואה, אני מאוד במהירות.

מכתב מדינה בשנת לימודיה בישראל בתוכנית לבנות חוץ במכללה בית וגן. המכתב נכתב לאלי כשהיו מאורסים ואלי היה חולה.


בס״ד


יום שני


שלום אלי,


בתאבון – הנה המנה הראשונה, אתה צריך להגיד לי אם זה לא מוצא חן בעיניך ומה אפשר לעשות כדי שיהיה יותר טעים. אסתר (לבנון) היא מורה מצוינת – כל כך הרבה סבלנות – ממש פלא, אבל בסוף, בעזרתה הספקתי, אחרי כמה שעות, להכשיר ולצלות את הכבד (בעצם היא הפעם עשתה רוב העבודה, ואני הסתכלתי וקלטתי, ולמדנו ביחד הדינים). ואתה יודע מה? בכלל לא


היה קשה.


יהודית (קליינשפיז) עכשיו אומרת לי להגיד לך, שתשים מיד במקרר שמה. יש לך איפה לשים, נכון?, כי אם לא, אז כבד מקולקל יכול להזיק אפילו יותר מטבעונות. סליחה על השקית ניילון , מעתה והלאה אני אקנה לך כלי פלסטיק ובזה נוביל את המנות.


לא עשינו הדג, כי לא היה להם בחנות עד מחר, ואסתר שואלת אם אכפת לך כל כך אם נקנה פילי ובקלה (?) במקום קרפיון או אמנון, כי מכינים את זה באותה צורה, אבל זה הרבה פחות בייקר. תגיד לי, בסדר? בינתיים, מחר נעשה הדג שבקשת, ואם יש משהו אחר שאתה רוצה, תגיד לי ואני אעשה הכל כדי למלא את בקשתך.


מחר, אי״ה, אני הולכת לדבר עם המפקח בקשר לעבודה בשנה הבאה. טובי (אחות של אלי) מאוד התעודדה אותי בכלל, ויש לי כל כך הרבה להגיד לך, אבל כפי שאתה רואה, אני מאוד במהירות.


מתי תגיד להורים שלך? נא להתקשר אלי השבוע, וגם כן, במיוחד בקשר לפורים – לא יפה שאני לא עונה ליהודית.


תהיה בריא


להתראות


כלתך




Comentários


bottom of page