דינה שולחת להוריה שבאמריקה הקלטה שבועות לאחר אירוסיה ובה היא מתארת את פאג״י והבית שהם קנו שם

את מטרת השיעור לתלמיד פסנתר, אני מחלקת לארבע: תיאוריה, טכניקה, הבעה ורפרטואר

באמצע השיעור דינה אמרה ״אני לא יכולה יותר עם המוסיקה הזאת היא מנגנת את בטהובן והיא עושה טעות״

פתאום זה נהיה עולם שלם וחי והייתי נשבית בקסם המנגינה והסיפור והדמויות והעלילה ולא יכולתי להפסיק לנגן

דינה היתה כולה שירה, היא היתה כולה מנגינה, מנגינה אחת גדולה שלא תיגמר לעולם.

רוקדת בסלון לצלילי המנגינה ואחר כך מתארת במילים ציוריות את המנגינה. את הנחלים הזורמים, הניצנים...

הייתי נכנסת אל הבית בלי לדפוק. הרבה אנשים הרגישו חופשי להיכנס ותמיד היו בבית אורחים.

הצעקות בבית משפחת הורביץ

גם היום אני יכולה לערוך סיור וירטואלי בבית ההוא... היא היתה מורה לפסנתר, ואני זוכרת את עצמי מקשיבה

ההפתעה שלי מהעניין מלא הכנות של אלי בילדים ומגובה העיניים

העדינות של דינה בלתי נשכחת

השכנה מפג״י בסנהדריה מספרת איך שהוקסמה מדינה

ריבונו של עולם, יש לך מישהו שמממש את התורה הגדולה שלך במציאות יותר מהם? איך נתת להם ללכת?

היינו נכנסות לבית בשקט כדי לא להפריע לשיעור פסנתר ונהנות בטרוף

העוגיות מחבת של דינה

ההתרגשות של דינה משיחרורו של נתן שרנסקי

הקונצרט לפסנתר שדינה עצרה באמצע

להתגבר על החולשות גם למען הדוגמא האישית

היה מפתיע לגלות שההשקעה בפאג״י לא הייתה השקעה כל כך גרועה, אחרי הכל.

דינה מספרת להוריה על המשפחה בתקופה שגרו בפאג״י - 1981