כבת שרות בקרית ארבע, היתה לי משפחת הורביץ, משפחה מאמצת. משפחה נפלאה, אשר נתנה לי הרגשה של בית.

פתאום אני שומעת רעש של בנות, הסתכלתי וראיתי ממעלה הרחוב את כל כיתתה של דינה רצה ודינה רצה יחד איתם

דינה ליטפה ברוך את ראש תלמידתה אשר סירבה להינתק ממנה ואשר קול בכייה הגיע עד לאוזנינו. דממה שררה

המורה דינה שלי עומלת על הדרך והיא גבוה ואצילית ומבטה רואה מה שלפנים ומה שהיה ומה שלעומק

דינה פרצה בבכי. אלי והילדים הבינו את חיבוטי נפשה

המורה דינה נעה עם המוסיקה והעבירה לנו תחושת יראה, התרוממות ואהבה

יום אחד ניכנסתי לבית של דינה בשעות הערב, דינה יושבת ומנגנת, וכיתתה יושבת על הריצפה, ושרה איתה!