קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד
ציפורה, איך את מעזה?
המורה דינה היא כמנגינה מופשטת ורוחנית, מנגינה שממנה אפשר לדמיין עולמות קסומים כפי שהיא היתה.
אני מתלבטת אם לשאול אותך. האם חוצפה מצדי...?
את מטרת השיעור לתלמיד פסנתר, אני מחלקת לארבע: תיאוריה, טכניקה, הבעה ורפרטואר
דינה הצופה אל אופק בלתי נראה באותו יום מופלא שהחל במנגינה והמשיך בטיול בגבעת התורמוסים ונגמר ברצח
אני מוצא את עצמי שאני יושב ומדבר איתה כבר שעה שלמה רק על הביטלס, רק על ביטלס ואנחנו מוצאים קודש בחול
באמצע השיעור דינה אמרה ״אני לא יכולה יותר עם המוסיקה הזאת היא מנגנת את בטהובן והיא עושה טעות״
פתאום זה נהיה עולם שלם וחי והייתי נשבית בקסם המנגינה והסיפור והדמויות והעלילה ולא יכולתי להפסיק לנגן
דינה הייתה טמירה וכל כך יפה והיה בה משהו מאוד מאוד מיוחד שתמיד שבא את ליבי
דינה היתה כולה שירה, היא היתה כולה מנגינה, מנגינה אחת גדולה שלא תיגמר לעולם.
אינטרוספקציה - התבוננות פנימית
היה לנו קשר עמוק מאוד, הרב אלי היה ממש יד ימיני
מעיין, אני בגן עדן... וחושבת עלייך. אוהבת דינה
רוקדת בסלון לצלילי המנגינה ואחר כך מתארת במילים ציוריות את המנגינה. את הנחלים הזורמים, הניצנים...
הייתי נכנסת אל הבית בלי לדפוק. הרבה אנשים הרגישו חופשי להיכנס ותמיד היו בבית אורחים.
הצעקות בבית משפחת הורביץ
דבי ישבה עמנו שעה ארוכה, סיפרה חוויות, עודדה, הצחיקה, ולקחה עימה נתח רציני מהכאב.
הם היו הראשונים להתייחס לחברות שלנו ברצינות, בזמן שכולם מסביב התייחסו לזה כאל קוריוז
למה דינה לא הסכימה לגלות על מה התזה שלה?
המורה דינה נעה עם המוסיקה והעבירה לנו תחושת יראה, התרוממות ואהבה
ההפתעה שלי מהעניין מלא הכנות של אלי בילדים ומגובה העיניים
יום אחד ניכנסתי לבית של דינה בשעות הערב, דינה יושבת ומנגנת, וכיתתה יושבת על הריצפה, ושרה איתה!
הצלילה העמוקה של הרב אלי, יחד עם כישורי המשחק שלו... משהו לא מהעולם הזה