לטובי יש אח גדול, אלי, בשבוע האחרון באמת למדתי להכיר אותו טוב יותר. הוא לקח אותי לכמה טיולים.

חילופי מכתבים בין דינה לאלי בעת שאלי הקדים את חזרתו מביקור באמריקה אצל הוריה של דינה בתשל״ט

חילופי מכתבים בין אלי לרבו, הרב עודד וולנסקי

אנחנו יוצאי דופן בשכונתנו ...וביחוד בבית הכנסת שגם להצטרף למניין, אין מעמדי ברור

איפה אמא?

שאלתי מה נולד לכם? והוא אמר לי שפעם אחרונה שהוא ראה (לפני שעתיים) זו היתה בת, אבל הוא מוכן לבדוק שוב

דבי סיפרה שהיא רוצה להפוך את כל הבית שיהיה כשר ואביה מאוד מתנגד לזה

ואז הבת הקטנה שלי התאשפזה וביום שהיא היתה צריכה לצאת מבית החולים, אשתי שברה את הרגל

הבחורצ׳יק עולה לבית המדרש לחפש מישהו עם מכנסיים וכיפה, עם זקן ואולי משקפיים

צריך גם להדליק את התנור

השנים האחרונות שם היו עבורם סיוט, אבל מתוך המשבר, הוא הגיע לתקופה הנפלאה ב״שבי חברון״

דינה היתה מאוד מודאגת, לפתע אלי נעלם לה, לאחר חיפושים רבים נמצאה האבידה רדומה על ספסל בגן ציבורי

נעמי הייתה שואלת: ״מדוע לא סיפרת לי?״, עניתי ״ודאי שסיפרתי לך״ והיא ״אולי לאלי סיפרת״

הרב אלי השכיל בנועם הליכות ובעומק שכלי והבנה נפשית, להאיר את התורה והאמונה באור יותר אמיתי וחודר

את בטח מופתעת ומבולבלת! ברחתי מהחדר לא יכולתי לספוג עוד. ממך למדתי את הלקח - וכי אדם יודע מה יקרה לו

"אהה, אילו היתה לנו מצלמה, נכון דינה?" ואני מרים את העיניים

הם היו הראשונים להתייחס לחברות שלנו ברצינות, בזמן שכולם מסביב התייחסו לזה כאל קוריוז

מותאם לילדים, אבל זיהיתי שהתוכן של הדברים לקוח ישירות מביאור העקידה בעולת ראיה!

געגועים

מכתב לבן שלא נולד/הרבנית דינה הורביץ

השכנה מפג״י בסנהדריה מספרת איך שהוקסמה מדינה

כשהרב אלי ודינה התגרו במרכז הקליטה במבשרת ואלי למד בכולל ״מרץ״

אני מרגיש שכל אלו הם פרטים ודוגמאות לעומת האור הגדול של הנשמה האחת

״תגיד, לא שמעת קריאת התורה?״ עניתי ״לא״ והוא שואל ״אתה בטוח?״ אמרתי ״לא שמעתי״ והוא צוחק וצוחק