צבי הורביץ מספר על הוריו, הרב אלי ודינה הורביץ בטקס יום הזיכרון בהושעיה - תשפ״ג 2023

קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

הייתי כל כך סוערת שבת אחת ועליתי ברגל מהבית בחברון, ללא הודעה מראש לשתף את המורה דינה את אשר על ליבי

בורקס, עוגה לשבת.. והיא לא מדברת. היא ממש לא דיברה. חיבקה אותי, חייכה ובוכה, דמעה וחיוך וזה הכל.

כולי אייר, פעם השמש מלטפת ופעמים שוררים הקור והחושך. ימי חודש אייר טבולים בימי הנחמה וגם בימי הגאולה

המורה דינה היא כמנגינה מופשטת ורוחנית, מנגינה שממנה אפשר לדמיין עולמות קסומים כפי שהיא היתה.

מהיכן החלטיות בצדקת דרכנו? פיקחו עינכם, הביטו, כאבו! חושבת אנוכי על העולם הקיים למעלה, שוקק רוחניות

מכתב של דינה לתלמידותיה שיצאו למסע בפולין

אנחנו יושבים פה בירושלים, והם באמת יושבים שם בוושינגטון, אבל הוא יושב במרומים ישלח חסדו עלינו

אין לי דבר תורה מוכן – אך לעומת זה מתנגן לי מנגינה בלב

דבי סיפרה שהיא רוצה להפוך את כל הבית שיהיה כשר ואביה מאוד מתנגד לזה

אני מוצא את עצמי שאני יושב ומדבר איתה כבר שעה שלמה רק על הביטלס, רק על ביטלס ואנחנו מוצאים קודש בחול

באמצע השיעור דינה אמרה ״אני לא יכולה יותר עם המוסיקה הזאת היא מנגנת את בטהובן והיא עושה טעות״

הדרך שדינה הסבירה את עמדתה הייתה כל כך לא מטיפה וכל כך אצילית וכל כך עדינה, שזה באמת עשה רושם ענק

בבקשה אל תבטלי, אין לי מושג למי תביאי את זה, זה גם לא משנה. אחר כך תדאגי גם להתקשר לדינה

פתאום אני שומעת רעש של בנות, הסתכלתי וראיתי ממעלה הרחוב את כל כיתתה של דינה רצה ודינה רצה יחד איתם

דינה ליטפה ברוך את ראש תלמידתה אשר סירבה להינתק ממנה ואשר קול בכייה הגיע עד לאוזנינו. דממה שררה

ראית את הבית? כמה שרנו בו, כמה עונגי שבת בילינו בו, כמה נגינות בפסנתר נשמעו בו

ספר מחזור מרגש מכיתתה הראשונה של המורה דינה הורביץ אולפנת קרית ארבע

דינה היתה כולה שירה, היא היתה כולה מנגינה, מנגינה אחת גדולה שלא תיגמר לעולם.

המורה דינה שלי עומלת על הדרך והיא גבוה ואצילית ומבטה רואה מה שלפנים ומה שהיה ומה שלעומק

ופתאום איזה מין חיוך כזה מאוד מאיר פנים ודינה אומרת לי ״רותי, זה לא אותו דבר״... קמנו והתחבקנו

מעיין, אני בגן עדן... וחושבת עלייך. אוהבת דינה

חוט של חסד היה משוך על פני הקשר החברי הטוב הזה. איזו מנגינה, נעימה מרגיעה, היתה מתנגנת לה ברקע